כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
מַצְפִּינָה
שושנה ויג
עַכְשָו כְּשֶרֵיק לִי בְּמִישוֹר הָאֹפֶק
לֵיל הַלְבָנָה מַכְחִיל
כְּמוֹ
סוּמָא בָּעֲרָפֶל
מַצְפִּינָה הִלָּתִי סוֹדוֹת
צָרִיךְ לִמְזֹג לִי מִטִּפּוֹת הַחַיִּים
וְלִמְהוֹל לִי מִצּוּף הָרְקָמוֹת שֶבּוֹרֵא
בְּרֵאשִית
וְלַחְלוֹט לֳי מִצִמּוּקֵי הַיַּיִן
מַשְקֶה מְשַכֵּר
מְשַקֵּר
או בגרסת אותיות דויד
מַצְפִּינָה
שושנה ויג
עַכְשָו כְּשֶרֵיק לִי בְּמִישוֹר הָאֹפֶק
לֵיל הַלְבָנָה מַכְחִיל
כְּמוֹ
סוּמָא בָּעֲרָפֶל
מַצְפִּינָה הִלָּתִי סוֹדוֹת
צָרִיךְ לִמְזֹג לִי מִטִּפּוֹת הַחַיִּים
וְלִמְהוֹל לִי מִצּוּף הָרְקָמוֹת שֶבּוֹרֵא
בְּרֵאשִית
וְלַחְלוֹט לֳי מִצִמּוּקֵי הַיַּיִן
מַשְקֶה מְשַכֵּר
מְשַקֵּר
בוקר טוב שושנה, שירך עדין וצופן סוד.
נראה לי שכתב הסת"ם עם כל התגים והזיונים (כך קוראים לזה, נכון?) שמעל ראשי האותיות – מקשה על הקריאה. דויד עדיף לי.
גבריאלה,
חידשת לי באשר לכינוי של האותיות.
רציתי כנראה לכתוב בכתב סתרים ויצא כתב לא כל כך ברור, מה שאומר שמקשטים יותר מדיי לא תמיד זה מוסיף אלא גורע..
לכן הוספתי את הכתב השני.
שמחתי שקראת את השיר והגבת לי אף על פי שלא שלחתי אלייך לינק. זו בדיוק הבעייה כאן בבלוג אתה רוצה שיגיבו אליך ולא תמיד אתה מסוגל להגיב לאחרים. ולא יודע מה להגיב בכל קטע וקטע. לכן שמחתי…קצת נאיבי אבל ככה זה..
שוש
היי שוש
מה שלומך
מוצא חן בעיניי משכר, משקר, יצפינה- צפונה? מצפינה סודות
טיפות החיים וצוף- גם שניהם מקבילים במעט והמשקל הסגולי הגבוה
חג שמח
טובה
טובה,
אצלי הכל בסדר…:)
כן עלית בדיוק על כוונות נסתרות. המילה מצפינה בהחלט דו משמעית גם מחביאה וגם עולה צפונה. מצפינה סודותוגם כותבת בכתב סתרים…ועוד…
גם משחק המשכר והמשקר אמנם נולד בספונטאניות אך נושא עימו משמעויות.
שוש
מעניינת הסמיכות הזו בעברית שאליה מגיע השיר. כנראה כל מה שמשכר גם משקר קצת.
אמיר,
כשאתה משתכר לא תמיד אתה יודע מה משקר ואולי גם הביטוי נכנס יין יצא סוד יכול לעלות מן השיר.
בפעמים המעטות שאני שותה אני תמיד חוששת שמא יצא ממני איזה סוד..כאילו שאני מחביאה סודות ..ולכן אני לא חובבת שתייה. גם קשה לי למצוא יין שעושה לי טוב…אולי נהפוך הוא אני אוהבת לחיות בשקר:)
שוש
שוש, הצחיקה אותי התגובה הזאת שלך בדבר החשש שיצא ממך איזה סוד…
גבריאלה, אני שותה קצת וזה בטוח לא מארלו אלא קברנה…שאלתי כאן את מי שיושב אצלי על הספה בסלון…כי אני בפרוש לא יודעת. אני שותה קצת אפילו טיפה…
שוש
שוש, אני לא שותה בכלל, אז תצטרכי להאיר את עיני. אני מבינה שקברנה זה יין (לבן?), אבל מה זה מארלו? (שם יפה)
תאמיני לי , גבריאלה, אני ממש לא מבינה ביינות… קברנה גם אדום. וזה לא קשור לצבע זה יותר קשור בטעם. אני לא אוהבת את הטעם שנשאר בסוף כששותים..
לא מבינה ממש…ממש לא!!!
אח שלי שכבר לא קטן מבין בזה בהחלט הוא סוכן יינות..אני ממש לא:)
שוש
מאד אהבתי את סוף השיר " ולחלוט לֳי מִצִמּוּקֵי הַיַּיִן
מַשְקֶה מְשַכֵּר
מְשַקֵּר"
תמי, תודה לך.
שוש
יפה השיר, שוש. יפות שלי גרסאות הכתב, יפה השכרות שטמונה בה שקר
והכי יפה הילת הסודות
כן, איריס, היה לי חשק לכתוב את השיר הזה בהרבה פונטים.אף מעבר לשתי גרסאות..זה יכול להיות מעניין…
שוש
שושנה
זה שיר שכולו הילות וצבע
צבע הלבנה, כחול ערפל, צבע הצמוקים והיין. והגרסאות מה משמעותן? האם אתה נע בין האמת לשקר, בין הסודי לגלוי, בין המוסתר לשקוף? בין האופק הפרוש לערפל?
אמירה, התייחסותך לשיר שלי מאוד מעניינת, את הצלחת למצוא בו המון סתירות וצפנים שאני בעצמי בכתיבתי לא הבחנתי בהם. האינטואיציה של הכותב כנראה כל כך חזקה והקורא מצליח להרגיש בה.
שוש
שיר יפהפה ! "מצפינה הלתי סודות", קסם ! והבית השני שיקוי כישוף.
מיותר לי הפומט העליון.מה שמתחולל בי בקריאה לא זקוק לקישוטים.
לוסי, קשה לי למחוק את אותיות הראשונות . למדתי משהו באשר לפונטים ולא אשתמש בהם שנית.
שוש
שוש יקרה
החלק השני של השיר מהווה שיר נפלא בפני עצמו. לחילופין אפשר להשאיר גם את שתי השורות הראשונות. שם השיר, לטעמי, צריך להיות "טפות חיים" או כל ציטוט אחר מתוך השיר. בידידות. חלי
חלי,
אני שמחה על ההערות שלך. צריך לחשוב על שינוי כה מהותי בשפת השיר וכותרתו…
לעת עתה השיר נושם בכוח עצמוני ואשאיר אותו כך.
שוש
על פי חלי תלך לאיבוד השורה היפה מצפינה הילתי סודות.
בעיני השיר מושלם ואין לשנות בו מאום.
(לגבי הכותרת, אולי באמת אפשר לחשוב על כותרת יותר אטרקטיבית. אולי)
גבריאלה, אני חושבת שהכותרת מצפינה באמת לא אטרקטיבית אך היא מתאימה לרוח השיר.
שוש
שושנה, השיר מוצא חן בעיני ובמיוחד "צוף הרקמות…"
רותי, מחמיא לי, ותודה לך.
שוש
שוש יקירה,
שיר מקסים לשבת.
מי יתן וכל שאת מייחלת לו אכן כך יהיה!
אסתי
שיר יפה, אוהבת את המשמעויות המתחלפות , אוהבת את המעברים בין למזוג, למהול, לחלוט .הרבה נוזלים הרבה חיים 🙂
אהלן ריקי, מה שלומך? נחמד לפגוש אותך בבלוג של שוש (:
וההבחנה שלך בהחלט יפה.