אני מאושרת בוויטנאמית

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

אני מאושרת בוויטנאמית

 שושנה ויג

חשבתם להוציא ספר שירים לאור? תחשבו פעמיים. לא תמצאו בארץ מפיץ. לא תמצאו בארץ חנות ספרים שתרצה לאכסן את ספר השירים שלכם ליום אחד או ליומיים. תחשבו טוב לפני שאתם מוציאים ספר שירים. הספר שלכם עדיף שישכב לו באורח גולמי בתיק המסמכים שלכם. במקרה הטוב תגלגלו אותו בכריכה רכה ותגישו אותו כשי לחברים שלכם.

אל תחפשו חנות ספרים במרכז הארץ, יודעים למה? לא מחזיקים במלאי כי לא יבואו קונים. מי את בכלל אמר לי מנהל חנות ספרים בצפון הארץ כשהתחננתי שאמסור לו ספר שירים. מי את בכלל? את לאה גולדברג אנו לא מצליחים למכור אז מי את בכלל.

זה קרה לי בפתאומיות בשנים האחרונות אני משוררת. במקום פרוזה ארוכה ומייגעת יוצאות לי שורות קצוצות. שורות קצרות. אנשים מתפלאים עלי איך יוצאות לי מילים כאלה מהשרוול אל הדף. האמת, כשאני פותחת את הפה ביום יום אני מדברת בפושטיות. מדברת בלי מטאפורות, בלי מילים יפות מדברת קצת בצעקות קצת כמו ברחוב. וכאשר אני כותבת שיר מתכנסות הכנפיים שלי לרגעים שאיני יודעת מנין נולדו. אי אפשר לעצור את הנביעה היא מתפרצת מאליה וכשאינה נמצאת אני מתגעגעת אליה.

במיוחד כעת אני מתגעגעת לטירוף הזה שמוליד אצלי שירים. עוד אני מייחלת שהתינוק שלי שזה נולד ספר השירים "איפה את חיה" ימצא את מקומו בארון הספרים הישראלי, אני מתפללת לרגע שתמשיך הנביעה.

לפני כשבוע טיילתי בירושלים עם המשורר בלפור חקק והגעתי למכון האפיפיורי לחקר המקרא . אין זה מוזיאון הפתוח לקהל הרחב באופן מסודר, רק מעטים מודעים למוזיאון הקטן. הוא נמצא בקרבת בית הקונפדרציה מבנה גדול שיש בו מוזיאון, ספריה ואכסניה לצליינים. צלצלנו בפעמון ולפתע נפתחה הדלת.  מהר מאוד היינו בעולם אחר. סיור קטן ערכנו במוזיאון הקטן שמונחת בו מומיה מצרית מכוסה בוילון ירוק. שברי כד הודבקו בנאמנות. תוך כדי סיורנו הקצר הופיע מנהל המקום גו'זף. קתולי ממוצא וייטנאמי שמנהל את המקום כארבע שנים.  שאלנו אותו אם נמצא במבנה ספריה. ואכן הוכנסנו לאולם שתקרתו גבוהה וספרים סדורים במעין קדושה חגיגית. אור זלג מן החלון והמראה העניק הוד לספריה. נשאתי עמי את ספרי "איפה את חיה " . לאחר הסבריו הלבביים של גו'זף החלטתי להשאיר את ספרי במקום. הצטלמתי בחגיגיות עם המנהל. היום אני יודעת בוודאות במקום מכובד. לא סתם בחנות הספרים השכונתית, ספרי  מונח בין הספרים לאחר שהתברר ששם בין הספרים על ארכיאולוגיה הארץ ישראלית בשפה שונות  ניתן למצוא גם  ספרי שירה גם בעברית.