בננות - בלוגים / / מדד הגירושים
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

מדד הגירושים

 

 

 

 

 

 

לאט ובקצב לא נעים יותר ויותר חברים שלנו מתגרשים. בדרך כלל בגידות הן המניע המרכזי. אבל מתחתיו יש חוסר סבילות דחוף יותר לכל מה שמסביב ולאוסף הגורמים.

מתגרשים כי נשחקים בעיקר אנשיי מעמד הביניים,שם  שני בני הזוג עובדים ועדיין אין זמן לרומנטיקה, בילויים, אינטימיות, האישה שמנה לאחר הלידה, פיתוי של רגע מרחיק ואז זהו. נשבר. כמה אפשר להסתאב.  ועוד בתוך קשר, לחיות בשני מישורים, נגמר. וצריך להודות בזה. אחד מהשנים כבר לא נזהר. כך אני מבינה, מקבלת את המידע מכלי ראשון ומפנימה. שזהו, כל הזיכרונות שלי מהיום שהחברה שלי התייפתה לכבוד החינה שלה, והטלפונים הדחופים אליי באמצע הלילה, הילדים הבוכים, אפילו הבעל שטען שאני קרציה. או הבעל ההוא שהביט עלי יותר מידיי.  הכל מאחוריי. ומזבח בוכה ככה בעלטה. 

אם כי יש עוד סיבות. אבל יש עובדה גלויה ואולי קצת מקוממת. אבל עובדה. .. החברים המבוססים שלנו ברובם עדיין יחד. אולי כמו שאמרה לי אחת שהייתה פעם פי אלף יותר קרובה אליי, שהנסיעה המשותפת לחו"ל כל שנה מחזירה אותה אחורה,  פרפרי הבטו שריחפו בין מילות חיזור שבים , העדינות הראשונית שהייתה לו כשהזיז בחשש מה קצוות שיער סוררת ממצחה מתמקמת בצואר. הכל חוזר. ואין על זה, זה מרענן, מפעים. מרגש, כלומר כסף עוזר לאנשים להדבק טוב יותר אחד לשני.

ובכל זאת אנחנו נשארנו. לא שלא היינו בכל הסרטים הרעים.  היינו גם היינו. ולא הייתה לנו חופשה להתנחם בה. פה ושם, יצאנו לשבתות של דוסים עם  עוד מספר זוגות שהביאו את הילדים ותיכננו להאזין למיליון הרצאות של רבנים על פרשת השבוע ועל  הבריאה. נחמד,  מרתק.  אבל לא ניו יורק.  ואיך נשאיר את מימי הנישואים עומדים זה לא קל. הרי  קריעת ים סוף הייתה נגד הטבע הראשוני.

אבל זה נראה לי התשובה. היא או מאחדת או מפרידה. וגילנו שהיא כן מאחדת. פתאום הנוף האינטימי הבייתי הופך להיות הרבה יותר צפוף ודוקא הבעיטות של הסירוב שמגיעות מעולם נעזב מושכות לקיצוניות השנייה.

שלא לדבר על השמרנות, הדרת נשים, או פשוט זהירות מופלגת בכל הנושאים. אני לא רואה אף אחד מלבדו.  אני לו והוא לי.

בטח שאם היינו עשירים הכל היה מושלם יותר, אלא שאז יש ניסיון של אטימות מסוימת שמתגבשת, וצריכים להיות ערים לה. אבל אין מה לעשות כשעשירים מד הלחצים נח.

אבל זה לא התיקון שלי. הוא התיקון שלי. ויש פערים. אפילו בדרך שאנחנו רואים את התשובה יש מיליון ויכוחים .זה  לא שנינו ברסלבים, חב"דניקים, ליטאים, ולשם נגרר כל הבית כולו. לא אצלנו האינדוואליזם היצרתי, עוד קורע  ופוצע אבל גם מחדד . ובכל זאת  התפרצויות מחרחרות, עומדות על הלשון, ולפעמים הן כן מתרוממות ושוטפות, צריך להיות זהירים. והיום יום.

ובכל זאת… זה אחרת שמאמינים. ששנים מסכימים להאמין. או שמראש הם מבינים שגם חזרה בתשובה זה מבחן לזוגיות והם רוצים לעבור על יותר מעובר. כי אכן הכרתי את הקיצוניות השנייה שבה היו על הרקע הזה פרידות. בעיקר אם כמו שטענתי מקודם,  נוספו לחצים כלכלים, ומעבר לזה חוסר רצון להבין את השני. כי גם את זה החזרה בתשובה חושפת:  עד כמה אני אתקד ם אליך וגם אלך בדרכי. נראה לי ככה.

 

 

 

 

 

 

3 תגובות

  1. קשה הזיווג כקריעת ים סוף וקשה עוד יותר לשמור על הזוגיות לא לשווא נאמר איש ואישה אם זכו- שכינה ביניהם ואם לאו- אש אוכלתם
    קשה במיוחד כשאחד מתחזק ברוחניות והאחר לא ,קשה מאוד שני נתיבים מקבילים זה רוצה לימין וזה לשמאל

  2. גיורא פישר

    לאביטל
    תודה על הרשימה היפה, הכואבת והמנחמת, החוצה מגזרים ואמונות.
    גיורא

    • היי גיורא וחנה,רק עכשיו ראיתי את התגובות, כמה אקטואלי להשבוע, תגובתך במיוחד גיורא, ולא שאני חלילה, אך אני עוברת דברים מאד קשים, כי עלי לשמש ולתמוך גם באחרים. ואתה מבין גם בלי מילים. תודה לכם.

      שבת שלום.

השאר תגובה ל אביטל קשת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת