בננות - בלוגים / / אהבה בקיבה, רמונט על הקירות.
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

אהבה בקיבה, רמונט על הקירות.

 

                                     אהבה בקיבה, רמונט על הקירות.

—————————————————————————–

גידלתי  בבית אהבה די טורדנית, לא הייתה לה צורה מוגדרת. הייתה בה איזה גמישות מתעתעת , חרצובות לשון משתלחות מול אצבעות רוטטות . בימים מסוימים  היא דמתה לכלבלב  משוטט , בימים אחרים היא נזלה כמו חמאה ,נמרחת  על הקרחת של בעלי לכל אורכה . למענו היא  הופכת את עצמה  לשמפו של  שטיחים חסרי שיער. למענו היא הופכת את עצמה  לשערה  מפוצלת , לקשקש לסיכת פרפר, לרכיכה. כל בוקר הוא היה בודק אם היא עדין נושמת, מאמץ אותה ללבו ונותן לה להחליק מטה, מטה  אל עבר הרצפה. היא הייתה מאנפפת, מיבבת, נובחת במין קול מתחטא  ואז הוא היה מתרכך , מתחנן בפני שארים לו אותה בחזרה. אהבה כזאת , הוא טען באוזני ,  לא מגלה את טיבה האמיתי אם לא מאלפים  אותה.  אבל הוא היה עסוק מכדי לגלות את טבעה האמיתי. יום אחד  לא יכולתי להתאפק , הרמתי אותה , הנחתי אותה  לפני , רידדתי ,גלגלתי , לשתי אותה בחוזקה ואז  פתחתי את התנור החשמלי  . היא צרחה שם , בעוד אני אוטמת את  אוזני הפגועות. הייתי רעבה.  כשבעלי הגיע נתתי לו לטעום ממנה. הוא בצע את האהבה לפרוסות דקות והניח לי אותה  על פני הצלחת החד -פעמית  .

" קחי ." הוא ציווה.

היא פרכסה  בחוסר נוחות , מפלפלת בעיני הדג הדוחות שלה. נרתעתי אחורה בבעתה. לבסוף טעמתי אותה. לא יכולתי להתאפק , הייתי כל כך רעבה. היה לאהבה הזאת  טעם מלוח ,מריר ,אפרפר כמו מוות ביום סגרירי. התחלתי לבכות והדמעות שלי התערבבו בדמעות הלבנות שלה. אחרי זה בעלי ניגש אלי. הוא שאל אותי אם אהבתו ערבה לחיכי , עניתי שכן. עישנו ביחד סיגריה .האהבה שלנו   גלשה לי לגרון ואני שמחתי שאני נחנקת  מעשן הסיגריה שלו ולא מטעם הלוואי שלה.  שנינו עמדנו במרפסת  , אני הוא והאהבה שלנו שעכשיו כבר הגיעה לי לקיבה, לוחצת לי במתינות על המעיים.

"איך את מרגישה?"  שאל בעלי הקרח.

 " מלאה " , עניתי ביובש. "ואתה?"

" ריקנות " הוא ענה. 

"אולי אתה מרגיש ככה בגלל הדירה  הזאת היא מוזנחת להפליא ", העליתי השערה.

"אולי", הוא חייך וצקצק בלשונו.

 למחרת הגיעו לביתנו  צבעים ,הם נתנו לנו הצעת מחיר הולמת ונעלמו. כעבור חודש הם הגיעו התדפקו על דלתנו  ויצאו לפעולה. בעלי נראה יותר מתשוש, כאשר  הם השתלטו לנו על הבית והפכו אותו על פניו. סבלנו הכל בדממה ובזכות זה  יש לי עכשיו בבית רמונט.

 

 

 

7 תגובות

  1. הכי טוב שלך שקראתי. יופי.

  2. אכן טוב.

  3. אני בהחלט מסכימה עם איציק ויעל, מאוד יפה.

  4. היי אביטל
    הסוף כל כך נוגה, מוחשי, לקחת אותי לטיול פיוטי.
    להתראות טובה

השאר תגובה ל יעל ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת