בננות - בלוגים / / לָבָן וערווה – לרמי דיצני והגיזה
ללי ציפי מיכאלי
  • ללי ציפי מיכאלי

    ללי ציפי מיכאלי משוררת-על. בפועל אשת הקוסמוס הגדול.  נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי. בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.  תומכת פעילה בזכויות האדם.                                               

לָבָן וערווה – לרמי דיצני והגיזה

לָבָן וערווה

פלומה לבנה
גיזה
לבנה
שיער לבן
כן שיער לבן
היה קשה לומר משום-מה
שיער לבן
בערווה
שחורה
שיער חזק
צץ
צץ
צץ
לבן
על שחור
גרוע מזה 
גרוע מזה? 


5.6.05

8 תגובות

  1. מה בוטה יותר מסמני הסוף על אבר ההתחלה.

    • גיורא, מעניין מה שאתה אומר.

    • תוכל להסביר לאדם חסר הבנה שכמותי מה הערך המוסף של השיר עליו הגבת? אודה לך באמת ובתמים

      • ל "חסר ההבנה"
        אני לא יודע איך שוקלים "ערך מוסף". אני מניח שזה בעיקר עניין של אותו משקע שנשאר (או לא) אצל הקורא (או הצופה) לאחר הקריאה.
        בשיר הזה של ללי תפס אותי הצרוף של השערות הלבנות שהם מסימני הסוף למקום שהוא ההתחלה של כולם.
        לפי תגובתה של ללי "לא בדיוק לזה התכוונה המשוררת".
        אבל למי אכפת?

השאר תגובה ל ללי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לללי ציפי מיכאלי