סוגסטיה פילהרמונית
עונת הקונצרטים החלה בפילהרמונית ובפחות משבוע הספקתי לבקר בשני קונצרטים. על שניהם ניצח המאסטרו האגדי זובין מהטה. הנוכחות שלו מרגשת ומרגיעה אותי כאחת. נותנת לי תחושה שתחת שרביטו אני יכולה אפילו לנמנם מדי פעם ללא חשש, ולחזור לקטעי בהלה פתאומיים של תיפוף או קרשצ"נדו אנסמבלי שמקיץ ומקץ את הפנטזיות הפואטיות שלי.
שבוע שעבר הלכנו בן זוגי ואני להיכל התרבות ושמענו את הביצוע הקונצרטי של "טורנדוט" מאת פוצ"יני. לשמחתי דאגו לתרגום הטקסט על מסך עליון, כך שלא יצאתי עם מילים לא מובנות. ביצוע זר מרתק של זמרים אורחים. טקסט פשוט שהמסר שלו: האהבה היא האלוהים.
בהפסקה נתקלנו במתי שמואלוף ויובל בן עמי שהיו שם הפתעה לעיניי, שרגילות לראות אותם בנסיך הקטן. מתי אמר שזו הפעם הראשונה שלו בפילהרמונית והיה נפעם ובן עמי לחץ ידיים ושתק.
אמש איחרתי בשתי דקות ולכן את חלקו הראשון של הקונצרט ביליתי בגזוסטרא. העדפתי לעמוד, להישען על עמוד גבוה וליהנות ממוצרט (מכניסה את הנבל בין רגליי ומשעינה אותו אליי…קאט) ומצליליו הוירטואוזיים של הפסנתרן התורכי פאזיל סאי שהפיק מוסיקה מקורית מפתיעה בשימוש מיתרי התהודה של פסנתר כנף גלוי הראש. יכולתי לראות מלמעלה את המאסטרו הישוב מתענג משילוב הדהודים מזרחיים הנרקמים לתוך הצלילים הקלאסיים, כשההתרגשות הכללית תורגמה לתשואות רמות. (הלוואי וקהל של היכל התרבות יציף את ערבי השירה שלנו…נו בטח) ומה בחלקו השני של הערב? סימפוניה מספר 9 של מהלר שסחפה אותי בסוגסטיה ועשתה לי מסאז" ממש במרכז העצבים. כך ראוי לסיים יום עמוס מילים.
וואללה בפעם הבאה את על הבמה בהיכל התרבות וכל הקהל הזה וכזה מקשיב
I wish I wish
כבר שנים אני טוען שהאהבה היא האלוהים, אהבה שאינה תלויה בדבר,
והנה גילית לי שפוצ"יני הקדים אותי.
יפה וסוגסטיבית הרשימה שלך ללי
חנה תודה.
תיאור החווייה שלך בהחלט מעורר רצון לשוב להיכל התרבות (מזמן לא הייתי שם).