מתוך: "שירי ללי", עקד 1990
דרכי מוות
בהווייתי סדקים המתמלאים במוות
כמה אני חסר
מתרגם זאת לשפת קודש כמו
"עבדך"
ויוצר סדקים בברכיי
קולט אדמה מדברית מקומטת
צמאה לחיים שנגזלו ממנה
המוות מדבר אליה מתוך
חושך המעברים
המוות בה בתוכה
היא שקטה כל כך
לא למודה עוד פחד.
Ways of death
In my being there are cracks filled with death
how much I lack
in holy language this becomes
“your servant”
and cracks my knees
catches the wrinkled desert earth
thirsty for the life taken from her
death speaks to her from within
the darkness of passages
death is inside it
she is so quiet
not yet knowing fear.
היי ללי אני עסוקה במילה סדקים, סדקים שהאדמה מראה, סדקים של יאוש , סדקים של מוות חזק ביותר, לא ראיתי את החור לשאול.
בבלוג האחרון שלי יש שיר על סדק.
להתראות טובה
טובה, סדקים זה פיצוצים, כאב, איבוד השלמות שמזמין משהו חדש – טוב או רע.
השיר תורגם לאנגלית והמתרגם (מיכאל סימקין) בחר לתרגם את המילה במילה אונומטופאית cracks. ממש שומעים את הפיצוצים.
אני מצרפת את התרגום בגוף הפוסט.
באשר לפוסט שלך, תצרפי קישור.