בננות - בלוגים / / המוות חי, אני שומעת
ללי ציפי מיכאלי
  • ללי ציפי מיכאלי

    ללי ציפי מיכאלי משוררת-על. בפועל אשת הקוסמוס הגדול.  נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי. בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.  תומכת פעילה בזכויות האדם.                                               

המוות חי, אני שומעת

 

הַמָּוֶת חַי, אֲנִי שׁוֹמַעַת 

הַמָּוֶת חַי, אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת עַצְמִי מִתְבּוֹסֶסֶת בִּתְבוּסוֹתַי לְעַצְמִי נִשְׁמֶרֶת
לְהִפָּתַח
לְהַפְרִיךְ אוֹתִי מוּל עֲרֵמוֹת הַזֶּבֶל הַיּוֹם
לֹא אוּכַל לִצְלֹחַ רַק אֲנִי לַחֲצוֹת אֶת הַמָּוֶת חַי
הלַילְבַד 

מתוך: "צייר אותי בוערת", כרמל 2008

 

10 תגובות

  1. פואמה כואבת ללי. את לא לבד. אני איתך.
    יד אישה נפחדת ויד מלאך מכוון אצבעותי השוזרות את תקוות ליבך
    סורג עולם הפורץ בדהרה לשמחה.

    חיבוקים מעמק עדעולם

    • שירה מעמק עד עולם???????????

      • מעמק עדעולם. מדוע שמך נבגדת. נשמע כאילו את נבגדת מאהבה. הרי אין בגידה באהבת אמת כמו שאין הדבורה כועסת על הפרח בהעדר הצוף.

        • שירה
          את בוגדנית. עוברת מפרח לפרח ואותי השארת ללא מענה..

          • גם אני מתקשה לענות לקולך הנחנק בדממה.לא קול גרונך ירעיד ההרים אלא פרישת פלחי ליבך לאהבה. ואז בשעת יום צהרים רגיל נפגש בשפת הים, יחפות, ומגע המים יצית הלהבה

          • שירה
            מכיוון שדיברת בפוסט אחר על המלטה ועל חיות אז ברצוני לשתף אותך כי נודע לי שבביתי נערכה לפני שנים רבות שחיטה שחורה

            מה דעתך על סוגייה זו?

          • שחיטה לבנה קראו לה
            ופרוותה נושמת מוכתמת דם רטוב
            סביב מאכלת טרוף

            וכשישב מולי במסעדה הרומנטית
            ואור הנר האיר את מפת חיי הורודה
            הבטתי בעיניו הרחוקות בגבות השעירות

            ובשרה הצלוי של כבשת הרש
            השחיר את הרגע
            מסך

    • שירה, תגובתך מרגשת. החיבוק החזק שלך משמר אותי בחיים.

  2. מת אסירי תודה

    קראתי בכל שיריך שפורסמו פה
    ולא מצאתי שיר שעושה לי משהו

    את השיר הזה אני כן אוהב
    יש בו צעקה
    יש בו קריאה למשהומישהו שיבוא
    באמירה מעניינת

    לא לבד לילבד
    גם מת אסיר תודה לבד

  3. המוות חי, זה כפשוטו, כל יום אנחנו פוחתים… והוא חי…
    ראיתי גם את השיר שלך על הסדקים הדיון בו – הוא כמו לחש, רק ששומעים את החיים במוות כשממש שותקים.
    להתראות טובה

השאר תגובה ל נבגדת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לללי ציפי מיכאלי