ללי ציפי מיכאלי
משוררת-על.
בפועל אשת הקוסמוס הגדול.
נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי.
בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.
תומכת פעילה בזכויות האדם.
מקסים ומתאר יפה את התחושה.
שירי תודה.
חוסר האחידות בשפה – (לתפוס ת"תחת) קצת צורם. פרט לכך יפה
שי אריה מזרחי, כתבתי לתפוס"תַ תחת, ולא כפי שאתה כתבת…וטוב שכל השאר יפה בעיניך.
לתפוס"ת – צורת כתיבה שונה ומעניינת, אבל עדיין בצירוף עם ה"תחת" לא מתאימה לדעתי.
מה עם
לחוש
ירכיי
ללוש את ה
עכוז
בשתי ידיי
🙂
חוסר האחידות בשפה – (לתפוס ת"תחת) קצת צורם. פרט לכך יפה
תאור חושני ומעניין.
גם לי צרמו השורות האלו;
לתפוס"תַ
תחת בשתי ידיי
לקרוע
מחיצות
ואולי כך?
לתפוס אחוריים
בשתי ידיים
לקרוע
מחיצות
?
:))
את גם מרוויחה חרוז… :))
זה רק רעיון לשיקולך כמובן
ליז
הוי, ליז, לו על החרוז עמדו שיריי הייתי שוקלת את האחוריים ברצינות.
תודה על חלק ראשון של תגובתך. חוסר אחידות – אמירה בפני עצמה.
ללי קבלי שריקה.