איך חוזרים לשפיות?
בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי מַשְׁקָה אֶת עֵץ הָאַהֲבָה
וּמַדְבִּיקָה עַל הַתַּחַת מַדְבֵּקָה נֶגֶד הֵרָיוֹן
אֵיזוֹ מְפֹרֶקֶת הִיא הָיְתָה
עִם תַּחְבֹּשֶׁת אֶפֶס עַל הָרֶגֶל
סַנְדָּלִים גְּבוֹהִים שנלבשו כְּמוֹ כפכפים
רְצוּעוֹת קטועות וְשֵׂעָר יָבֵשׁ אָרֹךְ
טִפּוּס כָּזֶה לֹא רוֹאִים כֹּל יוֹם אָמַרְתִּי לְפִיצָה מרגריטה
אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ
גַּם אַחֲרֵי שֶׁהִיא חוֹלֶפֶת
היי ללי
שיר פרוע, ממגנט.
להתראות טובה
תודה טובה. את אישיות נפלאה.
לא חייבים לחזור לשפיות.
המסע האנרכיסטי המבורך שלך הוא ההוכחה.
חנוך, השפיות מושגת לפעמים בהימום אי שפיות באי שפיות.
איך איך את שומרת על גזרה עם פיצה מרגריטה 🙂
פשוט, פיצה מרגריטה אני אוכלת רק במקרה שחסר לי כסף, בדרך כלל אני אוכלת פיצה עם זיתים או פיטריות 😉
פיצה מרגריטה היא הדרך הכי בדוקה לדעת אם הפיצה טובה או לא. כל מיני תוספות יקלקלו את החוויה הראשונית.
יחי הפיצה מרגריטה!