ללי ציפי מיכאלי
משוררת-על.
בפועל אשת הקוסמוס הגדול.
נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי.
בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.
תומכת פעילה בזכויות האדם.
היי ללי
אכן כן….
כל מה ואולי הפוך כל מה שנכדך לא ידע את תדעי….
יש מצב? לפעמים אני מרגישה שאנשים מבוגרים מימני, יודעים משהו… שאי אפשר לומר אותו במילים
להתראות טובה
היי ללי
אכן כן….
כל מה ואולי הפוך כל מה שנכדך לא ידע את תדעי….
יש מצב? לפעמים אני מרגישה שאנשים מבוגרים מימני, יודעים משהו… שאי אפשר לומר אותו במילים
להתראות טובה
אל תשלי את עצמך 🙂
הצעה לבית שני:
כל מה ש
הדור הזה
יודע
ואתה לא ידעת
שיכול להיות
סבי היקר,
אהוד, זה לא משלים ובודאי לא מבריק יותר, אך זכותך להוסיף עוד ועוד וריאציות…
היי ללי,
משך את תשומת לבי במיוחד הפסיק,
יפה
תודה מירי. את תמיד רואה את היופי.
נוסף למטען גנטי של דורות, דרכו של עולם.
והפסיק התלוי נהדר.
גבריאלה ולוסי, עליתם על הפסיק,
ללי, לפעמים נראה שעדיף לא לדעת והנכדים היקרים אולי ידעו מה שאנחנו לא יודעים אבל האם יהיה להם יותר סיפוק בחייהם?..לא בטוחה…:)
תמי, לא הזכרתי ענייני סיפוק הפעם…
את לחלוטין צודקת. זה הקלוג'ר שבמוחי.
ברור…