אַיִרִין
אַיִרִין שָׁאֲלָה אוֹתִי מַה כָּתַבְתִּי
מְזִיעָה יַחַד אִתִּי אֶת כְּלָל הַ"שִּׁיט" בַּסָּאוּנָה
לוֹמַר לָהּ בְּאַנְגְּלִית חָפְשִׁית
אֶת הַשִּׁיר שֶׁכָּתַבְתִּי לָהּ
הָיָה מְזֻפָּת
וְהִיא קָלְטָה הַכֹּל
אָמְרָה לִי בְּמִבְטָא גֶּרְמָנִי רַךְ
אֶת מַה שֶּׁלֹּא סִפְרָתִי לָהּ
מַמָּשׁ
אַיִרִין יוֹדַעַת עָלַי כמָסים
וּמַקְדִּישָׁה לִי שְׁעוֹת־אִמָּא
כְּדֵי שֶׁלֹּא אֱחְסַךְ
הִיא דִּבְּרָה אִתִּי עַל יְדִידוּת עִם
בָּחוּר בְּגִיל 19
וַאֲנִי גִּילִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִמַּגָּע יָד קָלִיל
אֲנִי בְּעֶצֶם לֹא בְּטוּחָה
גַּם יָד קְלִילָה תּוֹפֶסֶת לִי אֶת נֶפַח הַמֹּחַ בִּבְלִיל שֶׁל אַדְרֶנָלִין מְאֻשָּׁר
זֶה הָאִישׁ
שֶׁאַיִרִין אַף פַּעַם לֹא תָּבִין מַה מָּצָאתִי בּוֹ
וְתַצִּיב לִי דֻּגְמָאוֹת מֵחַיֶּיהָּ
לִיצֹר לִי סְבִיבָה בְּטוּחָה
יֵשׁ לָהּ שִׁנַּיִם מֻפְרְדוֹת
וְזֶה מַשְׁוֶה לָהּ מַרְאֶה הִתּוּלִי ו
אֲנִי לֹא מְאֻיֶּמֶת
אֲנִי לֹא רוֹצָה לָלֶכֶת מִכָּאן
הִנֵּה עוֹד טִפָּה אַמִּיצָה
זוֹרֶמֶת עַל צַוָּארִי וְנֶעֱלֶמֶת
בַּבִּקִינִי הַשָּׁחֹר
1.5.06
מתוך: "צייר אותי בוערת", כרמל 2008
שיר מרתק
תודה חגית
ללי שם מאוד יפה. אני מניח שהוא מגיע מהמוצא של המשוררת.
האם לכאורה פגישה מקרית בסאונה בין זו לזו או האם יש לנו פה פרץ לסבי קטן
שיר, שהרמזים האירוטים בו מזמינים להכנס ולשער, מה לא רצתה המשוררת לחשוף. אני זורק כאן נחוש: נוגע למנעד בין ידידות אפלטונית לחברות מינית. "בחור בן 19" (הבחירה כאן בספרות נומריות מכוונת ליצור תשוקה) מרפרף ב"מגע קליל" אצל ה"אני הדובר" שהוא בגיל ארבעים ושלש("גילי" בשיר מכניס אותנו לביוגרפיה הצמודה). "כלל השיט" יכול להיות מוסכמה חברתית, אולי שגברים צריכים להיות מבוגרים מבנות הזוג שלהם. לגבי "מזיעה איתי בסאונה", איני חושב כמו אחת הדוברות כאן כי מדובר בנטיות לסביות, אלא באחוות נשים פשוטה, ואפילו יחסי אם בת עם בת השיח הגרמניה. מה שמחזיר אותנו לנושאו של השיר: כמיהה וגעגוע לדבר מה מעֶבֶר לדפוס יחסים גשמי.
ברוכה הבאה ללי.
השורה "אירין יודעת עלי כמסים" מהלך עליי קסמים.
איזה יופי של מילה – כמסים
גם אני אהבתי את הכמסים השירי והיפה הזה.
וגם את השיר הזה שהוא סיפור קטן וצלול ויפה.