בננות - בלוגים / / לפעמים
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

לפעמים

לפעמים
 
 

לִפְעָמִים יֵשׁ רַעַד הָעוֹבֵר בִּמְהִירוּת הָאוֹר

מֻבְזָק יָשָׁר לַדָּם

בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לְהַגִּיעַ

אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַבּוּעוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת

וּבוֹ אֲנִי לא נוֹשֶׁמֶת לא חוֹשֶׁבֶת לא זָזָה

מְיַחֶלֶת לַתַּבְעֵרָה אֲחוּזָה בְּתוֹךְ

הַחוּץ גּוּף שֶׁלִּי 

מתוך "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף",
 אבן חושן 2008 

9 תגובות

  1. מירי פליישר

    שיר יפה מאוד

  2. גיורא פישר

    שיר מאד יפה. עובדה, זכרתי שהעלת אותו כבר (נובמבר 2008).
    זה בסדר ,יש שירים שכף לחזור ולהזכר בהם.
    שבוע טוב
    גיורא

  3. חוץ גוף.
    יפה. באמת, מצבי רגש שהם כבר לא ממש חלק מהגוף.

  4. טובה גרטנר

    שיר שניכנס ללב.
    ללהתראות טובה

  5. אהבתי את הניגוד בין השקט המוחלט שבו את לא נושמת-חושבת-זזה והסערה ברעד-מובזק-תבערה

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא