בננות - בלוגים / / ואני כל הזמן מלאה
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

ואני כל הזמן מלאה

 

ואני כל הזמן מלאה

בהרות ירוקות

שמכילות אותך

בזכרון של רגע או שניים

בהם היה ניצוץ.
 
החיים ממשיכים, וגם אנחנו-

ממשיכים

אחוזים בדמיון שלנו

בעיקר בענטוזי הדמיון שלנו

באיפה שהשריטה עמוקה, שם יש משהו מעניין

הגימיק הוא הדהרה בשדות פתוחים

(כאילו היינו במערבון, וחפשיים, חזקים, אוחזים 

בקצוות הרכים)

כל הזמן המת שביננו הוא תמצית משמעות

דופק מפיח פעימה

(באמת לא חשוב מי אתה)

אני ממשיכה

 

15 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי תמי
    מאוד יפה, אני כל הזמן מלאה…
    ניפלא
    כל כך תחושה חזקה
    להתראות טובה

    • מילים משועממות. נידמה כי ניסית בכוח לכתוב שיר. יש כאן לחץ. והלחץ מורגש. בואי אלי לסדנה ותלמדי קצת להרפות בשירה. ז חשוב מאוד עבוריך

      • תמי כץ לוריא

        אתה אלמוני בגלל שאתה מגעיל ומתנשא????

        • לא גברת יקרה. להיפך מתוך צניעות אני מגיב אליך. מתוך אכפתיות.

          בואי אלי לסדנת כתיבה. ותלמדי איך לבנות שיר ולא לחזור על אותו רעיון עוד ועוד. אגב הכותרת אני מלאה מאוד מרוקנת ומעמיסה על קוראייך. יפה אם תקחי פסק זמן מהכתיבה, או שתקראי כאן כתיבה של בלוגים אחרים, אניב טוח שזה יפתח ויעשיר אותך ומתוך המלאות הזאת תכתבי. באמת אכפת לי. אגב לא אדרוש תשלום מימך על הסדנה. וזה רק מתוך כבוד והוקרה. אלמוני נעים בן נעים. שאינו מתכוון באמת לפגוע. רק ללמד ולפתח כשרונות

    • תמי כץ לוריא

      טובה, תודה

  2. איזה שיר דוהר, תמי.

    אנחנו כל הזמן ממשיכים בדהרה.
    לרגעים נדמה שביחד, לרוב – לבד.
    "החיים ממשיכים, אנחנו ממשיכים… אני ממשיכה".

    דוהר וקצבי, אבל נוגה.

  3. שיר אהבה יפה, תמי!

    • תמי אהבתי במיוחד את השורות הבאות
      כל הזמן המת שביננו הוא תמצית משמעות

      דופק מפיח פעימה

      (באמת לא חשוב מי אתה)

      אני ממשיכה

      ממש יפה, ומסכימה שהשיר "דוהר" כפי שכתב כאן שחר.
      שוש

    • תמי כץ לוריא

      גבריאלה, תודה

  4. איריס קובליו

    תמי, אהבתי כל שורה. ובעיקר את זה:
    "כל הזמן המת שביננו הוא תמצית משמעות
    דופק מפיח פעימה", הרגשתי את השיר מדבר מתוכי. נוגע.

השאר תגובה ל שחר-מריו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא