תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

חליצה

חליצה
 
כַּדּוּרִיּוֹת הַדָּם שֶׁלִּי
קוֹלוֹת שֶׁל חֲלִילִים
אֲנִי בּוֹכָה לְתוֹךְ הֵד הַמְּצִּילָה שֶׁלְּךָ
מִתְיַצֶּבֶת וְנוֹהָה
רַק לֹא לְפַסְפֵס אֶת הַפוּגָה לַאֲדֻמֵּי הַכָּנָף
וַעֲטוּיֵי קֶרֶן הַזָּהָב
בַּעֲלֵי הַשִּׁגָּעוֹן הַטָּרוּף
אוֹ אֶת אַבְנֵט הַזְּכוּכִית הָרוֹמֵז
מוּסְקָט
וְאֶת כַּדּוּר הֶעָנָן עוֹפֶרֶת חֲגָבִית
מְדֻיֶּקֶת וּמַרְהִיבָה אֶהֱיֶה
בְּעֵת חֲלִיצַת הַמִּלִּים

מתוך "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" , 
העומד להופיע בהוצאת "אבן חושן"

6 תגובות

  1. שלום תמר
    זו כבר הכניסה החמישית שלי לשיר שלך. אני אוהב אותו אך לא יודע לפענח אותו עד סופו (אני יודע שלא צריך… אבל ככה אני).
    ה"מפספס" נשמע לי יפה ומשתלב עם המוזיקה הקסומה והמשלבים הגבוהים יותר. אין בו זיוף.
    אני שומע דיסוננס בין צליל החליצה שהוא כמו סימן קריאה לבין קולות החלילים, המצילה ,והפוגה שיש בהם רכות.
    אני מניח שהשיר הוא מטפורה למערכת יחסים בין נושא המצילה (פעמון שתולים בצואר מנהיג העדר כדי שידעו ההולכים אחריו לאן ללכת).
    יש לי הרגשה שלמרות הכוח המאגי שיש לנושא המצילה על בעלת הכדוריות האדומות, היא מתכננת לו הפתעה.

    • תמי כץ לוריא

      גיורא, באמת אולי לא צריך להבין עד הסוף, אך בכל מקרה הפענוח שלך מקסים. אני לא חושבת שאני מבינה עד הסוף את השיר הזה, הוא פשוט נוצר

  2. בעיני שיר ארוטי ומקסים ביותר

  3. תמי, זה שיר מדהים שנטוע בעולם מרהיב ומלא צלילים ומכושף.

השאר תגובה ל לילך ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא