יַלְדָּה שֶׁלִּי נִכְפֶּלֶת כִּדְמוּתִי
שֶׁזֶּה מְצַמְרֵר
שוֹזֶרֶת אֶת הַשְּׁאֵרִיוֹת לְצַמוֹת קָשׁוֹת
הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִי
זוֹקֶרֶת אֶת הַקְּצָווֹת הַחַדִּים
אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר רַךְ
יוֹתֵר בְּקַּלוּת
כְּמוֹ נִימְפָה
מָהֵר
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ
מָהֵר
תֶּאֶסְפִי אֶת פְּנִינֵי אַהֲבָתִי
שׁלּא יָדַעְתִּי מַה לַעֲשוֹת אִתָן
תִּפְתְחִי לָךְ צוֹהַר וְתַמְרִיאִי
כִּי אַת הַזָּהָב הַנָּעוּץ בְּתוֹכִי
שֶׁמַּמְתִּין
ןןאןו! מדהים
שיר מרגש ,במיוחד השורות האחרונות
תודה, חנה
חנה, זו הייתי אני….התגובה הקודמת
אַת הַזָּהָב הַנָּעוּץ בְּתוֹכִי
שֶׁמַּמְתִּין
נפלא.
מתכתב עם השיר של חני.
חני, את צודקת. מעניין שכמו אצל חני, הבת שלי גם רוקדת, ושואפת להיות מקצועית, אני בעצמי רקדנית מקצועית וחלק מהדילמות הללו הולידו את השיר
אַת הַזָּהָב הַנָּעוּץ בְּתוֹכִי
שֶׁמַּמְתִּין
נפלא.
מתכתב עם השיר של חני.
שיר יפה שלא יכול שלא לעורר הזדהות. אבל הוא מציג גם פן בעייתי ביחסי הורים ילדים: הרצון לתקן ולחוות דרכם את מה שאנחנו החמצנו. לעתים קשה להבדיל בין רצון ההורה והרצון האמיתי של הילד.
כן גיורא, כמה שאתה צודק. בשיר הבא שאעלה זה בולט אפילו יותר
אוהבת מאוד
מזדהה לחלוטין
גם לילדות שלי וגם לילד שלי
תודה על הבוקר
מירי
מירי, תודה על התגובה
הי תמי,
אהבה ונתינה מאם לבת. שירך הרגיש והמרגש מעורר כמיהה אדירה לרחם היקומי ולזרועות הפתוחות של מלאכי השמיים.
תודה דיאנה, התגובה שלך היא שיר פיוטי בפני עצמו
what a wonderful song i could not write it better