דיבור
מִנְקוּדַת הִסְתַכְּנוּת
צוֹפָה בְּכֹל מַה
שֶׁבָּא אֵלַי מִמַּקוֹם אָחֵר
בָּא מָחוֹל
מִתוֹךְ טֵירוּף וְאַהֲבָה
כְּמוֹ לוֹמַר:
רֶצֶף נָהוֹר מִתְנַסֵּחַ
אוֹ:
אֲּנִי נוֹשֶׁמֶת וְהַפֶּה שֶׁלִּי
מָלֵא בְּפִרְפּוּרִים
מַתְחִילָה לְהִתְעַקֶּל
רוֹחֶפֶת,
בְּתוֹךְ מָקוֹם שֶׁכֻּלוֹ אָדוֹם
כְּמוֹ גִּשׁוּשׁ, מַגָּע
טְרוֹם הַמְרָאָה
לְתוֹךְ הַנִּרְוָונָה שֶׁל
לֹא לַחֲשׁוֹב
הַלְאָה,
לֹא לִהְיוֹת עֵץ שָׁלוּף,
פְּנִים שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ,
אוֹתִיוֹת רְקוּעוֹת.
מְשֻׁחְרֶרֶת מֵעֶצֶב
מִמּוּסָר,
אֲנִי מַדְלִיקָה עוֹד סִיגָרִיָה
וּמַבִּיטָה לְתוֹךְ שְׁנֵי הַדּובְדְּבָנִים
שֶׁטוֹבְעִים בְּתוֹךְ
הַבְּלָאדִי מֶרִי שֶׁלִי,
שְׁנֵי רֹאשִׁים צָפִים
כְּשֶׁהַזְּמָן זָז לְלֹא יִסּוּרִים
כְּמוֹ נְמָלִים הַרְבֵּה
מָתוּן הגוף
מָתוּן הגוף
מתוך "שהות" גוונים 2001
הבית האחרון-לב השיר
בצבע הדובדבנים
אהבתי את הפואטיקה, הרגישות, הירידה לפרטים הקטנים בעיני ומעיני המשוררת המאוהבת.
תודה!
איריס , זו שוב אני. למה מאוהבת???….לא התכוונתי למאוהבת במובן הזה. אולי מאוהבת בחיים
תמי, אהבתי את השחרור מן הזוג "עצב ומוסר"
אבל מה עושים דובדבנים בבלאדי מרי? 🙂
ברשותך, קרתי את השיר הזה לסטודנטים שלי, בגלל ההפשטה היפה הזאת של "הדיבור". בענין הדובדבנים- עקרונית, אין בבלאדי מרי פירות, אלא מיץ עגבניות, אבח הם מוסיפים חושניות.
לכבוד לי שקראת את השיר שלי לסטודנטים. לגבי הדובדבנים: תראי מה עניתי בהמשך לאמיר אור שגם שאל על זה
היי אמיר. על הכוס של הקוקטייל מלמעלה שמים דובדבן לקישוט….לזה התכוונתי (ולזה שהפלתי אותם לשם). ואולי הברמן הזה לא ידע להכין….בכל אופן ככה הוא הגיש לי
כמה אני אוהבת את הדובדבנים שטובעים בבלאדי מרי…. אחלה.
גם אני…