בננות - בלוגים / / אשת חיל/ ליהיא לפיד
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

אשת חיל/ ליהיא לפיד

 

 

הופיע היום ה17.7.08 בטיים אאוט

אמא מותק

 

"אשת חיל", ליהיא לפיד

כנרת זמורה_ביתן, 219 עמ"

 

סוד הצלחתו של "אשת חיל" הוא במשקל הנוצה שלו

 

דפנה שחור"

 

***

 

לא מכבר ערכתי שאלון קצר בין עורכי כמה מהוצאות הספרים, כשאחת מהשאלות הייתה האם ניתן לנבא מראש הצלחה של ספר או שכל העניין מסתורי לחלוטין? חלק מהעורכים דיברו על נוסחאות קסם, על מתכונים ועל טריקים למיניהם, אך מרביתם השיבו כי הצלחתו של ספר היא בסופו של דבר עניין לא ברור. דב אלפון, עורך כנרת זמורה_ביתן לשעבר, השיב כי "אם לעשות פראפרזה על אמירתו של סומרסט מוהם, יש שלוש סיבות להצלחתו של ספר אך למרבה הצער איש אינו יודע מה הן".

נראה כי את ההצלחה של "אשת חיל", ספרה השני של העיתונאית והצלמת ליהיא לפיד, שמככב זה כמה שבועות בראש טבלת רבי המכר, ניתן היה לנבא ביתר קלות. גם ללא מסע יחסי הציבור האגרסיבי שליווה את צאתו, כל אותם מרכיבים ממנו הוא בנוי מבטיחים הצלחה מסחרית.

ראשית, "אשת חיל" אינו ספרות יפה. הוא נכתב כטור עיתונאי ארוך המשתרע על פני למעלה מ_200 עמודים. הוא קליל, שוטף, קצבי ולא משעמם. שנית, הוא עוסק בנושא פופולרי שלא מתיישן אף פעם: אמהות וזוגיות על כל היבטיהן. נושאים כמו תום הנעורים, כניסה בשערי הנישואים, התנפצות האשליות, הפער בין מה שקיווינו שנהיה לבין מה שהפכנו להיות, לידה, הנקה, מריבות עם הבעל, עייפות מתמדת, גני ילדים, גננות, שכנות, עצות סבתא, גירושין – כולם ישבו לנצח את לב הקוראים, ובעיקר הקוראות.

באמצעות 25 פרקים הנושאים כותרות תנ"כיות (כמו "שניים_איש ואשתו" ו"לא טוב היות האדם לבדו"), מספרת לפיד את סיפורה הכמעט אוטוביוגרפי והכואב כאמא לשני ילדים, בן בכור ובת בת 11 וחצי שסובלת מאוטיזם. כתוספת לסיפורה האישי, שמוקדש לבתה, מצטטת לפיד בספר עשרות מכתבי תגובות שכתבו לה נשים במהלך שנות עבודתה כבעלת טור פופולרי ב"ידיעות אחרונות". המכתבים מגוללים גם הם את חוויית האמהות בישראל של האלף השלישי.

תמונת החיים המשפחתית שעולה מהספר היא כזו: הבעל, המכונה "נסיך", ממשיך להתקדם במסדרונות הממלכה בעוד האישה, המכונה "נסיכה", כה מותשת ומובסת בזירת גידול הילדים עד שהיא הופכת אט_אט מבת אצולה צעירה לצפרדע "נרגנת וחמוצה, מלכה שכועסת על שתהילתה, יופייה ונעוריה נבלו".

סביר להניח שקוראות שעדיין לא ילדו ילדים יתפתו לדחות בכמה שנים את התהליך שמוביל בסופו של דבר אל הבור האפל בו מתנפצות האשליות ומתרסקות לתהום של שגרה מתישה. לעומתן, אלו שיש להן כבר ילדים וחוו על בשרן ולו חלק ממה שמגוללת לפיד, יזדהו עמוקות עם הספר ובכך ירגישו כי הן לא לבד במערכה. צרת אמהות רבות – חצי נחמה.

אז מה בכל זאת מושך ב"אשת חיל", אם הוא מתאר סיטואציות בנאליות כל כך? במה נעוץ כוחו? נדמה כי הכוח נמצא בטון הכן שבו נכתבות הרשימות וביכולתה המרשימה של לפיד לגרום לקוראות להזדהות עמה עד עצם העצם. גם הטבור הנסתר שמוזכר פה ושם בצנעה – עובדת היותה של לפיד אם לילדה אוטיסטית ואשתו של כוכב טלוויזיה מצליח – מעצים את האמפתיה כלפיה ומן הסתם מגביר דווקא את יצר המציצנות שמעורר הזוג הנוצץ ליהיא ויאיר לפיד.

אך על אף שהוא נוגע בנימים חשופים וכואבים, "אשת חיל" מוגש לקורא באופן שלא מצריך ריכוז ומאמץ. הוא מספר סיפורי חיים שלא דורשים פילוסופיה גדולה או חדר עבודה חרישי. אפשר אפילו לקרוא בו בדרך לעבודה, בפקק, בהמתנה ממושכת לרכבת- ואל דאגה שום כרוז לא יפריע לריכוז.

עיתונות, מה לעשות, היא עסק אכזרי. גם המילים המרתקות ביותר מתמסמסות עד מהרה כמו כפית סוכר. במלים אחרות, ניתן לומר כי סוד הצלחתו של "אשת חיל" הוא במשקל הנוצה שלו, ותבורכנה כל אותן נשות חיל שמסוגלות לכתוב את אותם ספרי חיל המאפשרים גם לעסוקים שבינינו לבוא במגע עם סיפור עצוב בדרך קלילה, אפילו אגדתית. // דפנה שחורי

 

 

 

 

15 תגובות

  1. בחייך, להיא לפיד, אשתו של ובעלת טור שבועי בעיתון הגדול במדינה שקוראות אותו עשרות אלפי עקרות בית משועממות ורדודות, הוצאת כז"ב (כנרת זמורה ביתן)ששולטת בשוק הספרים באמצעות המתווכת צומת ספרים שבבעלותה.

    איזה סיכוי יש לספרים אחרים?

    בואי לא ניכנס לאיכות הספר.

    • אושרית כהן

      sam, אתה סתם מעצבן.

    • SAM
      לטעמי אתה דווקא סבבה. לא זוכרת איך מגיעים לאתר שלך אבל פעם ביקרתי בו והוא היה מעניין ולא מתחנפן.
      אתה צודק, אולי ליהיא לפיד זאת תופעה שצריך להתייחס אליה, אבל היא זוכה ליחס מעבר למה שנדרש. כל זה בא על חשבון אחרים, טובים ומעניינים ממנה ללא ספק, רק שפחות "תופעה". אבל יש כאן פרדוקס – כי ככל שיתייחסו אליהם פחות כך גם חשיבותם תלך ותתפוגג. ז"א – גם הנתחנות של ה"תופעה" יוצרת ומנציחה את התופעה עצמה.

      • דפנה שחורי

        העורך ביקש שאכתוב ביקורת על הספר בעיקר בגלל היותו מככב בראש סולם רבי המכר כבר שבועות

        עצם היותו של ספר בראש הסולם הזה שווה התבוננות בספר

      • יותר מאשר תופעת ליהיא לפיד, תופעת רבים מהספרים שיוצאים בהוצאת כז"ב.

        ותודה

        • דפנה שחורי-לsam

          סאם אתה צודק שהוצאות קטנות נאכלות בים של צומת וז"בם מה שכמובן לא מעיד על חיי נצח של ספר
          ובזאת נתנחם, לא?

  2. חגית גרוסמן

    דפנה, אל תהיי כזאת, כתבי גם על האהבה והעומק הנפשי שילדים מעניקים. האם אין אהבה כזו בספר?

    • דפנה שחורי

      חגית
      מי כמוני וכמוך יודע כמה אהבה ילדים מעניקים
      לי שתיים ולך אחת. שתינו יודעות כמה אושר ושמחה וכו" לצד הקשיים ובטח שגם ליהיא לפיד אבל לאורך כל הספר התחושה העוברת היא ולא רק התחושה אלא גם מה שנכתב בו על ידי לפיד ועוד נשים שכתבו לטור שלה , שעם בוא הילדים האשליות מתנפצות החיים נגמרים איכשהוא. הסבל של לפיד מגידול שני ילדים קטנים ובהפרשים לא גדולים מאד ניכר בספר אבל מועבר כפי שכתבתי בביקורת באופן ממש אגדתי

      כמובן שאפשר הי יותר לנמק ולהאריך-אבל מה לעשות שקוצצים למבקרים את הידיים עם 500 מילה?????

  3. היי דפנה
    כתבת מאוד מענין, גם ביקורת על הספר, וגם על עצם הג"נר
    מעורר מחשבה
    להתראות טובה

  4. כתוב יפה, דפנה. אבל אני חושבת שזה לא סוד שיש לאנשים עניין במפורסמים.
    כמובן שלא יכולת לכתוב את זה וזהו.

    • דפנה שחורי-לסבינה

      טוב, הביקורת לא מתעסקת רק בזה

      • קראתי את הספר וקיבלתי בחילה מהקלישאות החדורות בו על כל צעד ושעל מתחילתו ועד סופו אוסף בנאלי בורגנות מגעילה

        • דפנה שחורי-לקודילה

          תגובה נרגשת למדי
          קצת מוגזם, לא?

          • לא דפנה, התגובה לא מוגזמת, ליהיא לפיד עושה רשם של אחלה אישה, – גם יפה גם אופה – אבל הספר גרוע ביותר.

השאר תגובה ל דפנה שחורי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי