אחר צהריים של התרגשות מעל הים, מול קערת ריק חולית – מה שהיה פעם בריכת גורדון. ואני עומדת נרגשת עם צלם האמנות רן ארדה שבא לצלם ציור שצייר ידידי הצייר דניאל סרחיו במיוחד עבור עטיפת ספרי 'גולדפיש' שיופיע בקרוב. משתדלים שלא לפספס את שעת הקסם ורן ממהיר:"כדאי לצלם עוד מעט השמש תשקע" והציור כמו מפרפר בתוך בריכה של אור: הפנים שלי המיוסרות, הרגליים המשוכלות, קליפות הציפורניים התכולות שצבען מרמז על ים. והמדוזה האביבית, שרן כינה אותה כונכייה, ובגד הים הדביק בצבע אצה.
בהצלחה
מוזר, שאין ברכת גורדון! בהצלחה!
באמת מוזר וברוטאלי- מראה "האין בריכה"
אבל יש בזה משהו מעניין כאילו לקחו את הים ושפכו במקומו חול יבש
זוממת לצלם משם
פרגמנט יפה – מחכה לספר!
תודה זוהר
דפנה, היכן העטיפה? אני סקרן. רני
רני
אין עדיין עטיפה
יש רק ציור לעטיפה שאותו צילם רן ארדה
ואם הייתה איך לא תדע???
גם אני, רוצים לראות
בקרוב על חזית הספר
גם על גבו
רוצים עטיפה רוצים עטיפה!!!!
דפנה,
איחולי הצלחה עם הספר!
לאור כל הסקרנות שהתעוררה – אפשר לנחש שיש על העטיפה דג זהב?
סתם…
ושוב בהצלחה רבה!
תודה עדנה
לא אגלה 🙂 (:
חג שמח
דפנה מה שלומך חסרת אתמול במסיבה
האקוריום היה מלא מפה לפה
כל יצורי הים הגיעו המסנופרים וחסרי חוליות גם