בננות - בלוגים / / שבע השנים-1
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

שבע השנים-1

 

 

מתוך מחזור  השירים 'שבע השנים' שהופיע ממש בימים אלה בגיליון החדש של 'שבו'

שבע השנים [1]

 

שבע שנים קודם להיום

בצהרי קיץ

נטשנו את המכונית בצידי הכביש

ותרנו אחר בריכת הקדושים הסודית.

התפשטתי בבזק

וירדתי אל אמבט האבן המסותת

שוקעת עד צוואר בצינור הקר.

כיפת אלונים סמיכה

כיתרה את הבריכה

שקעתי וצפתי

הבהונות נדקרות בתחתית

והגוף העירום מתגונן מפני מבטם הטורפני של העצים

ולפתע ראיתי בגובה

ירח לבן שט בין הקרעים.

בן הזוג שלי עמד במרחק מה ממני

ושמר

הפנה גבו אלי ושר לעצים

שיר ציוץ חלק

שטייל כמו לשון רטובה

וליקק ביסודיות את מרכז הטבור שלי

לפתע צמח ועלה מתוכו חבל שקוף

נחש מסתלסל

מזדקר

עד לצמרות הסמיכות

מונע על ידי נחילי תובלה זערוריים

היישר אל כיפת הכלורופיל העשירה

ומשם בחזרה אל

 צל המים

מאז אותה סטייה אל צד הדרך

ופריקת כל התכולה על משטח מסומן

חלפו כאמור שבע שנים

שיהיו שיאמרו שהיו טובות ויהיו שיאמרו רעות

 

 

 

 

22 תגובות

  1. כתיבה מעולה, דפנה!

    העברת את התחושות – אחת אחת.

    • תודה חנוך

      את כל המחזור הזה אעלה במשך הימים הקרובים בכל יום שיר
      אתה מוזמן להציץ זו מן פואמה כזו

  2. כל כך אירוטי..

  3. תמי כץ לוריא

    דפנה
    שיר ציורי וחושני, ממש נופי הגליל. הייתי אולי מורידה את הבית האחרון , ולא סוגרת את השיר עם מסקנות, פשוט נשארת עם התחושות והנופים,ומה שהיה, כאילו זה ממשיך וממשיך…. סתם מחשבה

  4. נהדר דפנה. את רוצה הסבר, אבל אני יכולה לומר רק את זה. באמת נהדר. עינג אותי.

  5. אני מודה דפנה,אני לא מבינה.
    כלומר הבנתי את הסיטואציה הבסיסית,אבל איך השיר של בן זוגך עשה לך את הנחיל הנחשי הזה אני באמת לא מבינה. והנה אני מגיבה, ואולי התגובה שלי תביא לך תועלת כלשהי, שהרי זה שלפני הזדהה לחלוטין.
    ואם את זוכרת, זו לא פעם ראשונה שאני שואלת אותך על שיר, פעם שאלתי אותך על הגמל, כשנפגשנו בגלריה בלב דיזינגוף, זוכרת?

    • איזה שיר מקסים!!!
      מאד אהבתי את הסגנון שנע בין תיאור לדימוי לדיבור – כמו חוסר אחידות מכוונת שמקבילה בעיני לתזוזות שיש במגע קשר וזוגיות.
      נהדר.
      ותודה רבה.

    • יודית
      זה חלק מהסוריאליזם שמאפיין את השירה שלי בכלל

      הקול שלו מעורר בי צמיחה
      הנחיל הזה הוא פאלי הוא אבר מין הוא חבל טבור
      הוא נחש של החטא הקדמון או כל מה שניתן לדמיין מזה

  6. דפנה, אני רוצה להבין מדוע את לא מנקדת את שירך. יש לי קושי אישי, מהסוג הדיסלקטי, שגורם לי להתבלבל בשיוך המיני של המילים או בהיגוי שאליו כיוונת, שחסר לי. וחוצמיזה נראה לי שהניקוד מקשט שיר כמו ריקמה על מפית.לא?

    • דפנה שחורי

      תמי

      את צודקת לגמרי, למרות שהשירים שלי די פרוזאיים אז זה נראה לי פחות מפריע

      יש לי את השירים מנוקדים אבל הם בקובץ pdfואני לא יודעת איך אפשר להעביר אותם לבלוג
      אם יש לך מושג אשמח לשמוע

      • אולי תפתחי קובץ חדש ב word ותעשי העתקה ל word ומword העתקה לבלוג?!
        ובהזדמנות זו , אוהבת את הנועזות שלך בשירה הארוטית, ואת המעברים בין הטבע הדומם והטבע החי בין השניים.

      • דפנה, אני לא מבינה בזה ע כדי כך כידי להדריך אבל אולי אורה צודקת בהסבר.

        • דפנה היי!
          שאלה לי
          איך מופיע בצהריי קיץ ירח?

          • ערן

            אתה לא מכיר ימים כאלה שהירח מלא ופתאום רואים אותו במלואו גם בצהרי היום? בהיר יותר אבל ברור

          • בעיקר במקומות של טבע פרוע שם הירח כשהוא מלא הוא אלוהים בעוד שבעיר הוא עוד פנס רחוב..

השאר תגובה ל דפנה שחורי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי