מתוך חשבתי לגרוב גרבי לילך/הוצאת עכשיו/2003
ראובן הלך בחדר וספר את הצעדים
אחורה קדימה
מצד לצד
צעד ועוד צעד
של פעימות חיים
כמעט רקד על המרצפות האפורות הרחבות
כמו נשמע לקול פנימי
רק מעיל היה חסר
לדמות המטופפת ברוח החזקה
במרפסת שטלטלה את הברושים
קדימה קדימה ראובן
צחק יובב מן הכורסה השחורה
חבוש קסדה
קסדת שיער צפופה כמו מברשת
קדימה תרקוד אמר
זורק את הראש למעלה
ממצמץ בעיניים לתקרה החדשה
ראובן עמד כמו חוטר
בנוף הקודר של האביב וצחק
חבש מגבעת חצייה שקופה
חצייה שחורה
וכעס על האישה הטיפשה של יובב
שעמדה במטבח וספרה את צעדיו
ספרה את צעדיו אותם הוא במילא ספר
לאט לאט
ובאדיקות כמו בתפילה
אחד ועוד אחד
מכתים את הרצפה
יופי של שיר, אחר קצת מהשירים האחרים שלך.
אכן שונה, ויש משהו, מין אווירה יעקב-שבתאית, שתופס גם בקצב ובהתרחשות.
אמיר
אבחנה מדויקת
ואגב קראתי היום ב"הארץ" את הרשימה של ברקוביץ בנוגע לספרך-יפה!
יעל
השיר שונה ודומה
הוא נכתב באמת לפני שנים אחדות ומאז פלשה לה גולדפיש וטרפה את הקלפים..
אני רואה את ראובן סופר את צעדיו במטבח. שיר שמכיל את היומיומי ומאיר אותו באור שירי.
תודה אסתי
גם אני ראיתי את הסצנות של ההסתובבות הזו הפיסית והנפשית של שבתאי, שהולך הולך ומסתבך עם ..
נוגע ללבי גם כי כתוב טוב.