גולדפיש משוררת ועורכת
פצע כתום
פצע כתום בלב זה מה שהוא עשה לך
עובדה אתמול כשעמדנו ליד בית הקפה פתאום צלצל הטלפון
ופנייך על צג הזיהוי:
קח אותי מכאן פרפרת אילמת באגם הרווי לכלוך
קח אותי התחננה
תלויה כך בינינו כמו סיסמה
אותה נמלמל אחר כך כשנשב על חוף הים בלילה
ואתה תקום לפתע ותגיד בקול אני יוצא לצלול
אחכה מאוכזבת על המגבת משרטטת את פניה על משטח הבד:
שתי עיניים כחולות
גוף זהב
טבעות אושר נוצצות קשקשי המשאלות
הסיומת שנגמרת בפיצול במקום בשתי רגליים
היי דפנה
הרמז לבת הים בסוף השיר מוסיף נצנצים, עמוקים… כי זאת החלטה קשה מה להיות?
עם רגליים…
או ככה להיות רק במצולות
להתראות טובה
מה שמעניין הוא שלמרות הפצע (או אולי דווקא בזכותו) אני מזהה בקול הדוברת עוצמה ומקוריות.
הזעם הזה מבורך