"קולר בצבע שחור זהב נמצא על הכביש בחושך
לצד שלולית נפוחה ממים
מי שמעוניין מוזמן לבוא לאסוף אותו
אפילו בשתיים בלילה",
מציע אבישי בפורום אהבה ומצרף את מספר הטלפון שלו :
עשרה עיגולי שמונה צרובים זה לזה באינסוף.
מירנה שהצהירה באותו בוקר כי לא צריך למות כדי להגיע לגן עדן
הזדרזה לצאת מהבית:
היא לבשה מעיל צמר לבן
כובע נוצות
ואפילו גררה אחריה שולחן
אבל את אבישי ואת הקולר היא לא מצאה עד עלות השחר
וחזרה הביתה מאוכזבת
ספוגת מים.
הנופשים שהצטופפו על קצה ההר בזריחה
הצביעו עליה
התלחשו כי היא מטורפת
לחפש ככה אהבה
ועוד בחודש ינואר
כשהגשם יורד
סכינים סכינים
בלי הפסקה
שיר סוראליסטי יפה מאוד. אנחנו נעשים משוגעים תמיד בגלל האהבה והיא כואבת כשישנה כשאיננה…