בננות - בלוגים / / שיחת טלפון בין שני משוררים
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

שיחת טלפון בין שני משוררים

 

 

 

דפנה : הי …

 

ראובן: דפני? מה נשמע?

 

דפנה: בסדר. מה שלומך?

ראובן: בסדר

דפנה: שבי היגיעה?

 

ראובן: היא תגיע עוד חצי שעה. רגע… היגיע אלייך עם שליח הספר החדש של חזי לסקלי

 

דפנה: כן אני יודעת. קראת ממנו?

 

ראובן: קראתי אבל לא הבנתי. אני לא מבין בשירה

 

דפנה: נשמע כמו יוהרה, יוהרה של משורר שבהפוך על הפוך אומר כאילו בענווה: 'אני לא מבין בשירה'

 

ראובן: (בפליאה אמיתית) למה בהפוך על הפוך? אני באמת לא מבין שירה כזו. אני מבין שירים פשוטים כמו השירים של אנדד אלדן

 

דפנה: (בהומור) ואת השירים שלי הבנת?

 

ראובן: (שתיקה) כן, חלק מהם

 

דפנה: רק חלק?

 

ראובן: כן, אבל חלק ארי

 

דפנה: מצחיקה השיחה הזו, תרשה לי לצטט אותה?

 

ראובן(: צוחק) למה לא?

 

דפנה: טוב להתראות

 

ראובן: להתראות

 

 

 

 

42 תגובות

  1. דפנה, שיחה חביבה. האמת, שחזי לסקלי היה משורר טוב, אבל למנות אותו בין עשרת המשוררים הגדולים בשירה העברית זאת גוזמה, כפי שעשה ויזלטיר, שאין כמותה. אלא אם כן ויזלטיר מוכן להוציא את עצמו משם. בעצם, צריך להרהר בדבר, אולי הוא לא שם. אני חושב שראובן דותן מאוד צודק. לסקלי מורבידי, דקדנטי, מדי בשבילי. משורר צריך שתהיה בשירתו איזושהי ויטאליות, כמו בתהילים: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", סרסהו – "רצון לחיות". לסקלי הוא בדיוק ההפך מזה. משיריו נודף הפיהוק, השיעמום והריקבון התרבותי. לא משורר בשבילי. רני.

    • דפנה שחורי-לרני יגיל

      רני, חזי הוא משורר חזק, דקדנטי שבאמת קשה לצאת לשדה השירה שלו ולמצוא פרח רענן ומשיב נפש אבל:

      מתחת לפיהוק שעליו אתה מדבר ישנו או מסתתר הרצון המעניין אם אפשר לכנות רצון כמעניין אולי כואב, והוא למצוא 'באר חלב באמצע העיר' כפי שהוא כתב באחד השירים

      בשיר אחר שלו 'יש לי ארבעה אחים שנולדו מתים' מדובר על הריקבון העירוני ועל ההתקרבות האיטית אל 'הריקבון' של תל אביב המטרופולין מן הפרובינציות שאת זה אתה יכול כמובן להשיק לכל ה'ויכוח' הזה
      ולגבי אם הוא בין עשרת הגדולים אז הפנייה היא כאן למאיר ויזלטיר עורך הספר: בחייך ויזלטיר, העסקינן אנחנו בשירה או באח הגדול? שטות גמורה
      עשרת הגדולים! אין דבר כזה!כי יש המון משוררים מצוינים. ובהקשר לחזי לסקלי או אנדד אלדן או לצורך העניין 'יופי וכיעור' או דקדנס מול בריאות נפשית זה עניין של העדפה אישית

      • דפנה, כן, באר חלב וכו', זה גם שם ה"כל-כתבֵי" שהוציא ויזטליר. אבל לי קשה עם הנרפוּת והרפיסוּת של לסקלי.

      • צריך להיות מאיר ויזלטיר. נעשיתי דיסלקטי. רני.

  2. :)))
    גדול בתורה, ראובן.
    את אנדד אני לעתים קרובות די מתקשה להבין.

    • דפנה שחורי-לאמיר אור

      כמוני כמוך מתקשה להבין את אנדד אלדן ולא מתחברת לשיריו

      • דפנה, אני דווקא מאוד אוהב את אנדד אלדן ואני יודע שהוא אחד המשוררים האהובים על ראובן דותן, והוא אף כתב עליו. גם אני את אחת הביקורות הראשונות שלי הקדשתי לספרו "לוחשת חולשתה". שיריו המצלוליים (זו דרכו בכתיבה לעיתים עד מניירה)על האינתיפאדה היו חזקים מאוד ומקוריים בעיניי. אני זוכר לטובה גם את ספרו "זורם זהיר כזר". אצלצל לויזטליר ואשאל אותו אם אנדדן הוא 54 או 126 ברשימה, וראובן? ואת? ואמיר? זאת אמירה מאוד מגוחכת בעיניי. רני.

      • לדפנה ולאחרים:
        אין זה מעניין כלל אם מישהו "מתחבר" או "לא מתחבר" לשירים כלשהם.
        העניין הוא אם שיר מסויים חודר אל מערכת העצבים שלנו ומחולל בה שינויים מנטליים שעליהם אנחנו מסוגלים להגיב בדברי הערכה וביקורת.
        חזי לסקלי הוא משורר טוב ויפה. האם הוא משורר חשוב? אינני בטוח.
        אבידן הוא אחד המשוררים החשובים בשירה העברית, ולא רק במאה ה-20.
        ויזלטיר? משורר חשוב במחצית השנייה של המאה ה-20. אינני יודע אם חשיבותו בעתיד תהיה דומה לזו שהיתה לו בשנות ה-70.
        ובאשר לאנדד אלדן. צריך בהחלט להבחין בין שתי תקופות בשירתו: השירה המוקדמת, שבה הישגים לשוניים ומושגיים מעניינים מאוד, והשירה המאוחרת, שבה המאניירה מקלקלת את השורה (ואת השירה).

        • כל כך הרבה קנאה יש בין משוררים, אלוהים אדירים!

          בטח שקל לפרגן לאבידן. הוא מת. ועוד כמו כלב (או חמור).
          אם ויזלטיר היה מת (חו"ח, שיזכה לחיים ארוכים וטובים) היית מפרגן לו באותה התלהבות. הוא משורר מופלא. גם אבידן. די לקנאה.

          • מה עניין קנאה לכאן? עוד בחייו של אבידן כתב לשם מסה מקיפה, עמוקה ולמדנית על מוטיב הנמר ועוד בשירת אבידן, מסה שהופיעה כמדומני לראשונה ב'מאזנים'. איזו קנאה ואיזה נעליים? הניסוח הערכי של לשם במקרה דנן: לסקלי, ויזלטיר ואבידן – הוא מדויק מאוד בעיניי. והערה קטנה למשמיץ הרגשי. נא לזכור, גם חזי לסקלי מת, נפטר, לצערנו, ועליו לשם לא מכביר שבחים. אוי, נפל הטיעון התיכוניסטי של הקנאה אפיים ארצה. רני.

          • יבחין המגיב האלמוני שאני משבח את בן-דורי החי מאיר ויזלטיר, אולם אני מסייג את עצמי באשר למה שאינני יכול לדעת. לפני ויזלטיר עוד שנים רבות עד 120, והוא עשוי ביצירתו בשנים הבאות לשנות את פניה של השירה העברית.
            אין ספק שויזלטיר שינה בשנים האחרונות את פניהם של תרגומי המופת לעברית.
            בסיוג שלי נשמעת היטב ההימנעות מן הניסיון לנבא את העתיד.
            באשר לקנאה, יציץ נא המגיב על תגובתי לדבריה של דפנה שחורי.

        • דפנה שחורי- לגיורא

          אפשר למפות ואפשר גם להמתין ולתת לזמן לומר את שלו

          • לדפנה,
            מעולם לא ניסיתי למפות דבר כלשהו.
            ניסיתי רק לחדור לעומקה של השירה, ללמוד את כל מה שניתן לי ללמוד על השירה העברית לתקופותיה ולדורותיה (ובמקצת גם על שירת העולם הנגישה לי בשפות שאני יודע) ולתהות בעיקר על הקשר שבין השירה לבין חיי התרבות והמעשה.
            קנאה? מעודי לא קנאתי באיש. יתר על כן, מן היום שפרסמתי שיר ראשון ב-1959 נמנעתי מקידום עצמי, מיחצ"נות עצמית וכו'. לשווא תמצאי בעתונות שורה אחת שבה אני מדבר על עצמי — ומדובר ב-50 שנות הימנעות!
            מדוע אינני מקנא?
            אינני מיחס את זה למידה תרומית כלשהי. האמת הפשוטה היא שעדיף לעשות את הדברים ככל יכולתך ולא להשחית את כוחותיך על קנאה.
            הדבר דומה לשאלה שתמיד שאלתי את עצמי, מדוע אינני גונב?
            התשובה הרבה יותר פשוטה משחבתי. כאשר אני מתגלח אני אוהב להיישר מבט אל עצמי במראה ולא להסב אותו הצידה.
            לדעתי, המנהג הזה טוב יותר מכל סיבוכי המוסר.

  3. מצחיק! פעם אריאל הירשפלד הזכיר את שמו של אנדד אלדן כמשורר שהוא לא מבין, וכאן הוא מופיע בתור קל להבנה. כנראה שלא בזה בעניין, אלא, כפי שכבר נאמר, בתכנים.

    • דפנה שחורי- לסבינה מסג

      סבינה, כמו שנאמר הכול בעיני המתבונן
      כי עבור ראובן אנדד אלדן הוא משורר פשוט שאותו הוא מבין-
      בניגוד ללסקלי

      גם לי אנדד היה תמיד סתום ובלתי מובן, לא ברורים לי ההקשרים וכו'

      אבל אם נלך על פי כותרת ספרו של מנחם בן אז 'אין שירה שהיא בלתי מובנת'

      • מנחם בן מאוד צודק בזה. "אין שירה בלתי מובנת" אולי מוקשה, אולי לא מדברת, אולי בנאלית, אולי פשטנית. אבל אין שירה בלתי מובנת. רני.

  4. דפנה יקירתי.

    ראשית נפלא הקשר הזה בין משוררים רגישים, אוהבים ודוברי לצון אמתי.

    שנית ברכות לגולדפיש! אני מצטערת שלא יכולתי להגיע. היתה באותו ערב המלטה נוספת. הספר עוד לא הגיע לידי אך כבר מלחששים בין הרועים על קולך מהדהד מהפה שלך עד למרגלות ההר. אני כולי שקיקה לזרום בנהר החושניות של גולדפיש.

    • הוויכוח הזה הוא עקר, כתיבת שירה היא עניין מורכב שניזון מאופי בעליו, רן יגיל אוהב שחוק, הומור, כתיבה פשוטה בגובה שוק הכרמל ובגובה שפת דיבור רדודה, לא פלא שהוא לא אוהב לשמוע שחורות, זה עושה רע וקל לזרוק לזבל משוררי דקדנס.

      • אנדד אלדן הוא אכן משורר קל להבנה, נגיש פזמוני – משהו בין יורם טהרלב לאהוד מנור המנוח. רני.

        • דפנה שחורי- לרני יגיל

          רני, אתה וודאי צוחק לגבי מה שכתבת בעניין אנדד והפזמונאות..

          • ודאי, מילתא דבדיחותא היא. הגבתי לדברי מאיה. אגב, אתמול הופיע הכרך הראשון מתוך ארבעה של שירת דוד אבידן בעריכת דוד ויְנפלד וענת ויְסמן. משורר יותר חשוב בעיניי מחזי לסקלי עם עשירייה ובלעדיה. גם ממאיר ויזלטיר (סופסוף כתבתי את השם נכון). בידוע הוא שאבידן משורר קליל, אופטימי, פזמוני, "אהבה וגטאטיבית" שלו תדמה לפזמוניו של עמוס אטינגר. אגב, לגבי חזי לסקלי, אני ממליץ למאיה הנחרצת לקרוא גם דעה אחרת. ב"עכשיו" "61-62" פורסם מאמר עם שם חריף משל עמוס אדלהייט "מחול המוות של חזי לסקלי". רני.

          • דפנה שחורי- לרני יגיל

            רני, אקרא את המאמר של עמוס מעניין

          • שאלה מעניינת היא כיצד שרדה שירתו של לסקלי את השנים בהם נעלמו ספריו מחנויות הספרים? אולי משום ערכה? או משום יופיה? כדאי לנהוג כבוד במי ששיריו חיים אחרי מותו. לעתים סופרים ומשוררים חיים מולידים ספרים מתים. זה לא המקרה של חזי לסקלי

          • ליערה,
            בתגובתי למעלה כתבתי את הדברים הבאים:
            "חזי לסקלי הוא משורר טוב ויפה. האם הוא משורר חשוב? אינני בטוח."
            מדוע שרד?
            ללא ספק, מדובר בשירה יפה. דומני שברבות השנים נוסף מימד חדש, שהיה הרבה יותר חרישי בשנות מותו: הסיווג המגדרי והרומנטיקה המתלווה לחריגות.
            במובן מסויים, מוות מאיידס תפס בסוף המאה ה-20 את מקומה של רומנטיקת העגבת והשחפת.
            גם מותה של יונה וולך בסרטן הוא מעין אירוע רומנטי.

          • איני מבינה מה הכוונה בצירוף התמוה להחריד "שנות מותו". כוונתך לשנות חייו, אני מניחה.

          • ליערה,
            לא, התכוונתי בפירוש לשנים שלאחר מותו.
            והיה, אם אפשר לומר "שנות חייו", "שנות מותו" זה צירוף לגיטימי בהחלט שיכול להחליף את אופן הביטוי הנדוש יותר, "בשנים שחלפו מאז מותו".

          • שנות חייו זה דבר מצטבר. שנה ועוד שנה. המוות קוטע את הרצף הזה. שנות מותו זו דרך מסורבלת לומר נצח.

          • ליערה,
            או.קיי. קיבלתי את טיעונך.
            תודה.

          • דפנה שחורי-ליערה

            נכון

  5. שיחת טלפון מטופשת בין שני משוררים טפשים ועלובים שאינם ראויים לתגובה אבל אני מגיב גם לרן יגיל העלוב והטפש אנשי עמדה ובכלל זה כל הבלוג הם לא פסיק בשירתו הגאונית של חזי אתם לא הגעתם לכלום ולא תגיעו לכלום אוסף של עלובים וטפשים שבזים לכל דבר מתוך רדידות שכל עלובה וטפשית איש לא יודע מי אתם וגם לעולם לא ידע וגם דפנה העלובה שאינה שווה אפילו התיחסות לא היא ולא מי שחבר שלה או שקרוב לה

    • זה נכון לא ניתן להבין את גישתה הדוחה והמגעילה לחזי מעבר לשובניזם הנשי המגעיל העלוב והדוחה שלה גם היא ושירי החולדות והצידים והניצודים שלה מגעילים ולא חשוב עד כמה דברו בשבחה ועד כמה שהבנתי אנשי עמדה הם רן אריק ועמוס ולא המשתתפים

    • אולי יאסוף המגיב האלמוני העלוב הזה את הזנב (שוונץ) שלו ויסתלק מפה?!

  6. גם אני לא מבינה שירים של משוררים מסויימים, ואם תזכרי דפנה, פעם כתבתי לך שאינני מגיבה לשיר שלך משום שאינני מבינה אותו ובקשתי שתסבירי. בעצם זה היה הדיבור הראשון שלנו.
    מאז למדתי להפנים את הסגנון שלך וגם אם אינני מבינה לעיתים רעיון רעיון, מילה מילה, עדיין אני מבינה את הכיוון שאליו את חותרת, ולעיתים אפילו שיר במלואו.
    אבל לי אין בעיה להגיד שאני לא מבינה משום שאינני באה מעולם הספרות וממש לא מתיימרת להכיר הכל ולדבר על הכל.
    בדיון שמתנהל בפוסט שהעליתי על המוזה העלינו תיאוריה שמשוררים כותבים בכל מני מהויות פרטיות משלהם, וכל מהות כזאת נמשכת לדומות לה, וזה סיפור המבין לא מבין למעשה.

    • ואת יודית שחר מה את מגיבה גם דפנה וגם תמי כץ לוריא לא אוהבות את שירתך הן שקרניות הן למדו לשקר מאחורי הגב ולבוז לאנשים מאחורי הגב

    • דפנה שחורי-ליודית שחר

      יודית, גם אני לא מבינה כל שיר שאני קוראת וגם מודה ומתוודה 'אני לא מבינה'
      אבל כמו טען ובצדק מנחם בן אין שירה שהיא בלתי מובנת
      רק שלפעמים צריך הסברים, צריך לקרוא פעמיים, שלוש וארבע ולפעמים שיר הוא לא בדיוק כמו שאומרים כוס התה שלך אבל יש כל כך הרבה שירה ומבחר וכו'
      אז אפשר לדלג בשדה כמו דבורה מפרח לפרח

  7. גיורא אתה אינך ראוי שב כאשמאי זקן בקפה תמד וחייך לצעירות זקן שוטה וטפש ולך לאתרים אחרים כמו של קשב

    • למקרא התגובה הזאת אני מתחיל להבין עד כמה מוצדק רגש ההתנשאות שלי.

      • חזי לסקלי הוא גאון שעמוס אריק רן יגיל ודפנה שחורי הם לא אפילו הציפורן החודרנית שלו הם זבל שאפילו עירית תל אביב לא מוכנה לקחת וגיורא לשם ורפי וויכרט לנשפנים הידד מכוניות הזבל של העיריה עוברות ואתם נושפים את החרא

        • לאלמוני:
          תמשיך! תמשיך! כדי שכולם יוכלו לחוש עד כמה אתה מסריח!

          • חבל שמשורר אנין ומדויק כחזי לסקלי מוצא עצמו בתוך דיון שזו רמתו. צר לי שהצטרפתי לכך. אני מסתלקת מן הדיון שלכם

          • דפנה שחורי-ליערה

            יערה אני עצמי לא פתחתי את הבולג כמעט יומיים וממש מחריד אותי לראות את התגובות הרדודות הללו
            בדיוק כמוך. אני מתלבטת: למחוק או לא למחוק 'לנקות' או לא 'לנקות'

          • ועוד ליערה.
            לא אני רידדתי את הדיון.

השאר תגובה ל רן יגיל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי