הנה שיר חדש שטרם פורסם של המשורר המחזאי והסופר ראובן דותן. דותן מפרסם שירה בבמות שונות כמו 'עמדה', 77" 'עכשיו ' ועוד. מחזהו 'הזמנה לקפה' הועלה בתיאטרון הבימה
חתולתי המתה/ ראובן דותן
קברתי את חתולתי
סמוך לביתי ותל עפר
הגבהתי מעל גופתה המתה
מכל מקום ראיתי אותה
במיוחד בלילות הקיץ
לילות הגחמה.
שלד חתולה באדמה
הבוצית שבחורף
המים מרצדים על גבי
העצמות הדקות
ואני יודע שלא אראה אותה לעולם
כל מעשינו ואהבתנו
נשמרו עימדי כזכר רב משמעות
מקום קברה
לא ידוע לאיש מלבדי
בלילה בלילה
לפעמים
אני הולך ומתחלק איתה
סמוך לקברה
בסודות הבית הישן
והיא
עצם על עצם
עצומת עיניים
נמה שנת נצח.
שיר נפלא ועצוב, ראובן. תודה שהבאת, דפנה
תודה דפנה וראובן דותן על השיר.
כך בדיוק אני חשה עם קיברה של חתולתי עדינת העצמות פליס וקיברה שבחצר שרק אבישי ואני יודעים היכן הוא.
אוי או אוי אוי אוי, איזה שיר חזק ויפה. לא יכולה שלא לקחת אותו למקום אישי. ולכן זה כואב כל כך.
יפה השיר, תודה דפנה שהבאת.
תנצב"ה ויבל"א המשורר וזכרונות אהבתו 🙂
שמע, ראובן, יופי של שיר. עכשיו קייסי סופסוף באה אל מנוחתה האחרונה.
שיר יפה
מה זה אומר עלי , שכל חתולי הרחוב
בסביבתי, הם גם שלי
ומקום קבורתם לא נודע לי.
ראובן, שיר עצוב, חזק ויפה. יש כאן שורות מתפתחות מאוד יפות בעיניי כמו "אני הולך ומתחלק איתה/ סמוך לקברה/ בסודות הבית הישן/". כל כך אינטימי ואותנטי. דפנה, יישר כוח. הביאי לנו עוד משיריו היפים של ראובן. אולי מספריו הקודמים. רני.