בננות - בלוגים / / הגיהנום נמצא בדלת ממול-על 'השכן המסוכן'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

הגיהנום נמצא בדלת ממול-על 'השכן המסוכן'

פורסם היום בגיליון של "טיים אאוט"

 

 

הגיהנום נמצא בדלת ממול

 

"השכן המסוכן", בועז יזרעאלי

הקיבוץ המאוחד, 136 עמ"

 

יזרעאלי הוא אקזיסטנציאליסט מובהק בעל דמיון פרוע למדי, שמצליח בשפה חסכנית בעלת גוון לאקוני וכמויות לא מבוטלות של אירוניה לפרוש תמונת עולם אבסורדית ועגומה

 

קרובים קרובים. מתוך עטיפת "השכן המסוכן"

 

****

 

"טוב שכן קרוב מאח רחוק", הפסוק מתוך ספר משלי, רחוק שנות אור מרוחו של "השכן המסוכן", קובץ הסיפורים החדש של בועז יזרעאלי ("אדריכל", "נביחות באלכסון"). השכנים המופיעים בספר טורד מנוחה זה מצטיירים כזרים ומאיימים, מטרידים ופולשניים, תוקפנים ואלימים. אך גיבוריו של יזרעאלי, המתלכדים בסופו של דבר לכדי טיפוס אחד שמייצג את האחר והשונה, יוצאים לא רק נגד השכנים הקרובים, אלא יורים חצים לעבר מעגלים רחבים יותר: אנשי חוק, בעלי שררה, פקידי צבא וראשי ממשלה.

יזרעאלי הוא אקזיסטנציאליסט מובהק בעל דמיון פרוע למדי, שמצליח בשפה חסכנית בעלת גוון לאקוני וכמויות לא מבוטלות של אירוניה לפרוש תמונת עולם אבסורדית ועגומה. ניכר כי הוא מתכתב במודע עם ענקי אבסורד כקפקא או גוגול, אך גם עם קולנוענים דוגמת רומן פולנסקי, שהעמיד במרכז סרטו הפרנואידי "הדייר" איש תמהוני ובודד הנקלע לסחרור שכנים מסויט בתוך בניין דירות אפל ורדוף. בדומה לאותו תמהוני, גם גיבוריו של יזרעאלי הם על פי רוב בודדים ופרנואידים, רגישים באופן קיצוני, אובססיבים, מיזנטרופים, מרי נפש הנרמסים תמידית על ידי הסביבה.

15 הסיפורים בקובץ אינם אחידים ברמתם, אך יש ביניהם כמה חזקים דוגמת הסיפור האכזרי והמעוות "סמירמיס", שבמרכזו אקדמאי בודד הנאלץ להתמודד עם שינויים שעוברים על שכונתו הוותיקה. שכניו הישנים, אנשי תרבות בעלי מקצועות חופשיים, נטשו אט אט, ואת מקומם תפסו משפחות מרובות ילדים, רעשניות וולגריות, המאזינות למוזיקה מזרחית בקולי קולות ועורכות מנגלים על הדשא (המקריח) המשותף. סבלנותו של הגיבור פוקעת כאשר יום אחד הוא מגלה כי השכן פיתח הרגל לירוק על החתולה המטופחת שלו בשעה שהיא מתנמנמת בשלולית השמש שבמרפסת. המקרה מוביל למסע נקם.

תחושות אומללות לצד פרצי אלימות מאפיינים כמעט את כל הסיפורים שבקובץ, ולא מותירים את הקורא אדיש. הסיפור "ממלא מקום" מציע באופן אירוני תוכנית הזויה לגמרי שעיקרה חילופי חיים: "אפשר לבחור באיזו ארץ לחיות ועם איזה טיפוס להתחלף", מסביר סוכן נסיעות לגיבור המסוקרן. "תנאי אחד של הדדיות צריך להתקיים: שהאדם שבחרת להחליף ירצה להחליף אותך". לאחר לבטים רבים והתבוננות בצג המחשב על גברים פוטנציאליים מכל העולם, בוחר הגיבור להיכנס לנעליו של הודי, מתמכר לחייו, לארוסתו ולארצו ומסרב לשוב לתל אביב ולחייו המייגעים.   

"השכן המסוכן" הוא ספר ייחודי ומלא התרסה העונה להפליא על כל מאפייני הסיפור הקצר. הפואנטה ממתינה כחיה אורבת בסוף כל סיפור, וגם אם אינה תמיד מפתיעה, היא בכל זאת מספקת חומר למחשבה. // דפנה שחורי    

 

 

 

 

 

4 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי דפנה
    קראתי כבר על הספר, ואת שוב מזכירה לי.
    מה שלומך…
    ניפגש בקרוב?
    להתראות טובה

  2. הנחבא אל הכלים

    שמחתי לקרא את הביקורת החיובית למדי על ספרו של יזרעאלי שנוסף בזמן האחרון לכותבים ב"בננות".
    מאד כאב לי לקרא את הביקורת הקטלנית שקבל הספר במוסף "ספרים" של עתון "הארץ".
    אני סומך על טעמך.

  3. סיפורים משובחים ושוברי לב, למי שחווה על בשרו את הניכור המוחץ "האורבני" הישראלי.
    כל סיפור-פנינה מורעלת.טוב שכן קרוב מאח רחוק? -יזרעאלי מעמיד ראי מול השכן ושכניו, הניכור והפחד מפני קשראנושי.
    חדרים, חצרות, כלבים, גדרות, שומר נפשו ירחק מהם, אבל לאן ילך?האם הפכנו ל"הומלסים " עם כתובת?

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי