בננות - בלוגים / / על יערה שחורי מדור שירה 'ישראל היום'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

על יערה שחורי מדור שירה 'ישראל היום'

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

פורסם ביום שישי ב13.8 במוסף סופשבוע של 'ישראל היום'

נסיכה במפעל

 

על 'אצבע, שן, כנף' מאת יערה שחורי, עם עובד, 2010 64,  עמ'

 

דפנה שחורי

 

בתחילת האלף השלישי למשורר צריך שיהיה האומץ כדי לכתוב על ציפורים ועל פרחים ובלי להתנצל. המבקרת והעורכת יערה שחורי, ילידת 77' , היא דוגמא למי שאינה חוששת לעסוק בחומרים מוכרים מאד. בספר הביכורים שלה היא חוזרת אל הציפור, אל הפארקים, אל היערות, אל האגדות , כמו שרה יחד עם אריק איינשטיין:"אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה".

אך בניגוד לאיינשטיין ששר בהמשך "אני ואתה נשנה את העולם", מכתיבתה של שחורי לא ניכר כי היא רוצה לשנות את העולם או לנסות הכול מהתחלה.

שיריה העדינים מתכתבים ומושפעים השפעות מבורכות משורה ארוכה של יוצרות, החל מדליה רביקוביץ' , דרך יונה וולך ועד המשוררת הצעירה המצוינת אנה הרמן. כשבדומה להרמן, גם שחורי מרבה לכתוב שירה אישית ומלנכולית על ילדותה בצל מחלה, וכל זאת בטכניקה של חרוז ומשקל.

קריאה רציפה ב 'אצבע, שן, כנף' מותירה טעם של אגדה גרמנית עתיקה, קצת רעה וקצת מפחידה. אך בניגוד לאגדות שנכתבו בידי גברים, האגדה של שחורי טובלת בהרבה נשיות ורוך שמצליחים לפוגג את האפלה. מעין סיפור בהמשכים על ילדה -בובה, חולה ומיוסרת, לבושה מעיל קטון שאמה קנתה לה בטרם נעלמה, והיא עומדת בפאתי היער השחור ובוכה.

בכלל, יחסי אמהות-בנות מעסיקים את שחורי לכל אורך הספר. כשנוכחותה המז'ורית של אמה, פעם כאם נעדרת ופעם כאם חורגת או חונקת, מעידה על כמיהתה של שחורי לאם טובה ומיטיבה כמו גם לצורך לחזור אחורה כדי לתקן עוולות ילדות.

מה שפוגם באחידות של הספר ומעניק תחושה כאילו כתב אותו יותר ממשורר אחד, הם משפטים ושירים שלמים בעל גוון מחאתי- חברתי שחורגים מהרצף האגדי ומצטיירים כמו טלאים צבאיים על שמלת שלגייה. כמובן שאין כל רע בניסיון לכתוב בכמה סגנונות, אך תמיד רצויי לא לכנוס אותם יחדיו בספר.

כך למשל שיר המחאה הפוליטי 'דובדבנים' שמדבר על סבלם של אנשי השטחים, או שיר המחאה החברתי 'כסף', שמדבר על מצוקה ועוני, דרים, כאמור, בכפיפה אחת עם כל אותם שירי טבע ואגדה, וממחישים היטב את התחבטות סגנונית של המחברת. את הסתירה בין הארמון למפעל, הפליאה שחורי לתאר היטב כשכתבה על עצמה בשיר, בהזרה, בגוף שלישי: "הנה היא ברכבת/ חולפת על פני החיילים הערים// לא יודעים שחצתה נהרות ומים"

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

וְרַק מִבִּפְנִים תְּגַלֶּה הַצִּפּוֹר

שֶׁהַשֶּׁקֶט עָטָה פָּנִים וּמַקּוֹר

וְהוּא שֶׁאָכַל וְשָׁתָה לָהּ הַכֹּל

וְרַק מִבִּפְנִים הִיא תֵּדַע

שֶׁמֵּרֹאשׁ

לְפָנִים

הָיָה לָהּ הַכֹּל

שיר מתוך הספר .

 

 

  

 

8 תגובות

  1. נשמע מעניין, תוכלי תצרף גם שיר בונוס לקורא המתעניין

  2. כרגיל בקורתך רהוטה ומצליחה להעביר לקורא תמונה בהירה עד כמה שניתן, במיטת הסדום שמוענקת לך, של הספר הנסקר. אך לדעתי בנושא אי האחידות של נושאי הספר או סגנונו ניתן להיות סובלניים יותר, אם נעשית הפרדה ב"שערים" נבדלים. במיוחד ניתן להעניק חסד זה למי שבספרו הראשון מבקש להציג מבחר מצטבר של שירתו.

    • נכון דוד , עדיף שהשירים יהיו מחולקים לשערים אבל בכל זאת נראה לי שעדיף( ומי שלא מכיר את הפסאודונים הרבים של פסואה כדאי לו שיכיר) לכנס בספרים נפרדים

      • הביקורת יפה ועדינה אבל ההערה הזו קצת תמוהה בעיני. הרי בהוצאת ספר שירה בישראל כרוכים כל כך הרבה ייסורים, נפשיים, פרוצדורליים וכלכליים ועד שמשוררת צעירה מוציאה את ספרה הראשון לייעץ לה לכנס שירים מסוגים שונים תחת כותרים שונים, עם כל הכבוד לפסואה – לא נראה לי כל כך מחובר למציאות.

  3. היי דפנה
    מסכימה איתך יש בכתיבה של יערה משהו מהאגדות.
    קראתי אותה, ואחרי שקראתי פה אותך הבנתי יותר.
    להתראות טובה

  4. יוחנן המהלך

    ושוב צדקת

  5. בעניין התגובה של יודית שחר בפוסט על מירי בן-שמחון.

    מה שכן הבנתי הוא שאת מרגישה קצת בעלת הבית של הבלוג.

    ?? מה נסגר איתך ??

  6. בספר השירים של יערה נתקלתי במקרה ומודה שבקריאה ראשונה החלטתי שהקוראים היחידים יהיו סטודנטים לספורט. בקריאה שניה ושלישית למדתי לראות את היופי העומק והעדנה שבהם

השאר תגובה ל דן פ. ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי