בימים אלה ימי רבין הנה כתבה שלי שהתפרסמה בדיוק לפני שנה בnrg   על ספרו של רן יגיל  "הרביניסט האחרון"  http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/503/749.html            

        הם ברוגז מונחים על שולחן העבודה מסך מחשב דקיק מפריד ביניהם גופו הקטן שעון על המדפסת ישבנה מונח בתוך מעגן העטים המחורר אין לה מושג אם הוא חי בכלל אילו אפשר היה לראות מה מתרחש מעבר לאותיות אולי אפשר היה לדעת מה מתחולל במוחו אבל היא לא מעלה בדעתה לעקוף את המכשולים במקום להביט לצדדים ולחפש אותה ...

      ספגטי שחור   הוא מבקש לאכול ספגטי שחור מחזיק במזלג דמוי קלשון  ומרים חוטים חמים כזפת פניו הסיביות של המלצר מצמיחות שאלות בליבו של הסועד כתם דאגה תכול מכתים את זגוגיות משקפיו גם דעתה של התרנגולת שבתמונה אינה צלולה היא פוסעת על אדמת הבורות כבשטחה שלה כמו מבקשת מהצופה הפוזל את נקודת המגוז והמלצר  משתוקק כבר לראות ...

        מעבר דירה   לפני חודשיים עברנו דירה. עברנו מקומת קרקע לקומה גבוהה. אחרי שבע שנים של מגורים  בדירת כמעט קרקע בתל אביב( ואפילו שהרחוב שקט ומקסים[רחוב עמוס] ואפילו שהדירה היתה כפרית, מיוחדת ומוארת עדיין המעבר לדירה בקומה גבוהה הוא שוני אדיר ומבורך.   מאז שעברתי דירה לרחוב סמוך מזדמזם בי הצורך לכתוב על השוני העצום בין מגורים ...

    בוודאות הוא נזכר לעיתים בגופה העירום מונח באופן מושלם כל כך על לוח ליבו. הוא חושב עליה-  מפריד ביניהם עולם מפרידות צורות של יבשות איים אגמים  זרועות של צוקים ארכיפלגים וכיסי אוויר רוחות פרצים 52 מעלות מתחת לאפס הם יאלצו לסבול כדי להתראות      

    חיתול שחור   פעם זו הייתה אני ועכשיו צמודה אליו  אישה עירומה ארוכת שיער גם הוא כמעט עירום מלבד חיתול שחור כזפת  מלבד חולצה בצבע דם הוא קם זב ואני זאבה נטושה הולכת בעקבות הטיפות בעקבות הריח המתוק  בעקבות גון הדובדבן את החיתול אני אקלף אלקק את החולצה עד תום את האישה העירומה אני ארצח  כמו בהצגה אבוא אליה ...

      אלון   מתחת לנהר הוילון בתוך עננה זכה של טרם שינה ובעיצומן של הרפתקאות השועל המהולל  אתי החפירה הנוראים והדחפורים האיומים היא שלפה אותו לפתע מעל הארון ואמרה:  זה אלון בובה ג'ינג'ית זעירה חיתול שחור צובע ברישול עגבות פלסטיק קשות. מייד אספתיו אל בריכת כפות ידי מחשיכה עליו בעשר אצבעותיי שוכחת לתת מענה לכל שאלותיה המסוכנות כמו ...

הם עושים סקי   הם עושים סקי מציירים עם המחליקיים על השלג קוים דקים בלתי נראים לבשו בגדים זהים כרכו צעיפים סגולים מרופטים חריצים והחליקו בדממה בין העצים רכבת אדומה חצתה אותם לשניים חוסר יכולתו לראות חוסר יכולתה לעצום עיניים  

        עם צאת הספר 'תהודות זהות'-הדור השלישי כותב מזרחית(עם עובד) קובץ סיפורים שכתבו שבעה עשר כותבים מזרחיים, נראה רלוונטי ביותר מאמרי זה אשר פורסם לראשונה בדצמבר 2006 ב'מקור ראשון' מדור 'קו המשווה'.  משולש מזרחי    דפנה שחורי     מדינות גבול אינן יכולות להיות בנמצא. יש משהו בצד הזה של הגבול ומשהו בצד ההוא של הגבול, אך הגבול ...

  פורסם ב'שבו' 14 קיץ 2005 איזה ייסורים לחשתי לתולעת שהשתרעה לצידי על הכרים     איזה ייסורים לחשתי לתולעת שהשתרעה לצידי על הכרים מה יש להתייסר זקרה התולעת נקודות מחושים זעירות  שצמחו מגוף הרכיכה המתנועע לקצב המוסיקה בחיי שהוא כלום אפס דפוק נשמה שכולה עשן ותו לא ואת  את גולדפיש סנפירי זהב יכולת שחייה מוקד משיכה רדי מזה חבל ...