Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
היה חם והנמלים המזורגגות טיפסו על כל השיש, מגיעות אל הסוכר. גיליתי את זה מאוחר, אחרי הרבה זמן, כי אני שותה עם סוכרזית ומי נגע בצנצנת הזו בכל חודשי הדיכאון שעברו עליי.
מאז שנעמה הלכה, אף אחת לא שותה פה סוכר. החברים הלכו והתמעטו ובפגישותינו העדפתי לשבת בחוץ, לצאת קצת מהדירה המיותמת שלי, שנשארה ריקה כמעט לגמרי, גם מהריהוט שלקחה כשהלכה. רק הנמלים טיילו באין מפריע, על השיש, על הארונות, על השולחן הכהה מדי בסלון.
הבוקר גיליתי שהסוכר מת. כלומר, הנמלים בו חיו היטב, אבל את לא תשתי ממנו.
את עוד ישנת, על המיטה הזוגית החדשה שקניתי יומיים קודם. הייתי חייבת להעיף מפה את הדברים האחרונים של נעמה, השיער הארוך שלה כשרקדה בדיסקוטק בפעם האחרונה בה התראינו היה הסימן הברור ביותר לזה שהכל, כל מה שהיא השאירה לי, חייב לעוף.
אז קניתי מיטה זוגית. וספה לשניים.
הפרוייקט הבא יהיה להחליף את התמונות על הקיר, החלטתי מול התמונות הבהירות על קירות הספרייה במכללה, ואז נתקלת בי בבת אחת, מפילה אותי לרצפה.
"סליחה, סליחה," מיהרת להושיט יד.
"זה בסדר," מילמלתי מופתעת אל הבלורית הקצרה שלך, העיניים המלוכסנות, והושטתי יד.
הרמת אותי בבת אחת, בכוח שהיה מפתיע אותי אלמלא הכרתי נשים כמוך בעבר. לקחת אותי לחצר, טענת שאני חיוורת. הושבת אותי על ספסל בצל, מבודדת אותנו לרגע. היה חם, הנמלים טיילו באין מפריע בחצר ליד הספסל, את הבאת קפה.
"את נראית קצת המומה, בטוחה שלא קיבלת איזה מכה?" שאלת בדאגה.
אני הסוויתי את הדמעות טוב טוב בחיוך, ועניתי "יש לך המון כוח, את יודעת?"
צחקת. הצחוק שלך נשמע מוכר, מרגש בו זמנית.
"אחלה קפה." מלמלתי.
"עשיתי לך כמוני, לא ידעתי איך את אוהבת ושכחתי לשאול." היית נבוכה.
עכשיו השתררה שתיקה מעיקה. את רצית לשאול אם גם אני, או שטעית, ואני רציתי לשאול מה את עושה היום בערב.
בסוף יצא לנו יחד. ואז צחקנו.
אחר כך נפרדנו ונפגשנו שוב אחרי כמה שעות, לבירה. אחרי ליטר וחצי, באת איתי הביתה.
אחרי עוד שעה וחצי כבר היית חלק ממני ואני חלק ממך.
אחר כך שאלתי איזה מגבת את אוהבת, והבאתי לך את הכי רכה והכי סגולה וחזרת אליי רחוצה כמו פרח חדש. התאהבתי בך שוב ושוב ושוב באותו הלילה. העיניים המלוכסנות האלה שלך נרדמו איפה שהוא בארבע בבוקר ואני נשארתי ערה, מסתכלת גם על שיירת נמלים ארורה ומאיימת עליה במחשבותיי שלא תעיז להפריע לך לישון.
בשבע בבוקר הייתי במכולת. קניתי סוכר, קניתי חלב, קניתי לחם וחמאה ומעדן שוקולד קצפת. ומדביר נמלים.
הדברת נמלים עצמית יפהפיה.
פגישה מקסימה!!!
איזה יופי!!!
הקץ לנמלים. תחי ה א ה ב ה !
יפה ומרגש