בת 33, משוררת, פרסומאית, אמנית במה ועיתונאית דה-לה שמאטע, עדיין חולמנית מדי.
אשת קריאייטיב, יצירתיות, רעיונות, יוזמות ומילים.
מנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים ומלכ"רים במשרד יחסי הציבור רוני ארנון תקשורת. עובדת עם עמותות כמו לא לאלימות נגד נשים, מוזיאון הילדים בחולון, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה ושדולות שונות לזכויות עובדים, נשים וילדים.
בעבר, קריאייטיב דיירקטור במשרדי פרסום קטנים וממזרים.
בעבר, ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל.
לפני כן עבדתי בקרן לירושלים ועוד קצת קודם ניהלתי בפועל את עמותת בית הסופר - בית לאמנים בירושלים.
ויש לנו גם כתב עת נפלא העונה לשם זוטא: http://zuta.org.il/
אשר הקמתי ביחד עם רונן אלטמן קידר, כפרות עליו ועל כשרונותיו.
http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-5119-0,00.html - הטור שלי ב-YNET.
שירים שלי ניתן למצוא בהליקון "פחד" 2010, וגם בגיליון ט"ו של כתב העת "משיב הרוח" שהיה לי הכבוד גם להיות בוגרת כיתת השירה "מזמור" הראשונה שלו. ניתן למצוא אותי גם באתר במה חדשה http://stage.co.il/Authors/16415
וכאן. ובפייסבוק. ובכלל, די קל למצוא אותי, כאן ובמקומות אחרים :)
אתמול
עברתי בדרך הביתה ליד העץ הזה
שכפוף כאילו שמו אותו על ארבע
כמו פאסיבי שהתעצץ
מחכה כבר למישהו שיתקע אותו
איכשהו ברור לי שהעץ הזה
עשה פעם סקס מטורף עד מוות
ככה בדיוק, על ארבע ובשקט.
שטוף זימה הטקסט הזה (:
מצוין.