בננות - בלוגים / / בנים זה כואב יותר
Oh, look to the western sky
  • ענת אבישר

    בת 33, משוררת, פרסומאית, אמנית במה ועיתונאית דה-לה שמאטע, עדיין חולמנית מדי. אשת קריאייטיב, יצירתיות, רעיונות, יוזמות ומילים. מנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים ומלכ"רים במשרד יחסי הציבור רוני ארנון תקשורת. עובדת עם עמותות כמו לא לאלימות נגד נשים, מוזיאון הילדים בחולון, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה ושדולות שונות לזכויות עובדים, נשים וילדים. בעבר, קריאייטיב דיירקטור במשרדי פרסום קטנים וממזרים. בעבר, ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל. לפני כן עבדתי בקרן לירושלים ועוד קצת קודם ניהלתי בפועל את עמותת בית הסופר - בית לאמנים בירושלים. ויש לנו גם כתב עת נפלא העונה לשם זוטא: http://zuta.org.il/ אשר הקמתי ביחד עם רונן אלטמן קידר, כפרות עליו ועל כשרונותיו. http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-5119-0,00.html - הטור שלי ב-YNET.  שירים שלי ניתן למצוא בהליקון "פחד" 2010, וגם בגיליון ט"ו של כתב העת "משיב הרוח" שהיה לי הכבוד גם להיות בוגרת כיתת השירה "מזמור" הראשונה שלו. ניתן למצוא אותי גם באתר במה חדשה http://stage.co.il/Authors/16415 וכאן. ובפייסבוק. ובכלל, די קל למצוא אותי, כאן ובמקומות אחרים :)

בנים זה כואב יותר

 

ואריאציה על אחד ישן, מתקופה בה באמת הייתי חתכים חתכים. בדיוק על זה.

זירה אחרת
כששכירי החרב, מוטות עץ ארוכים בידיהם,
לוקחים אותך הרחק ממני
החדר מתכווץ מאחורי גבך
דלתותיו הטרוקות מדממות וורוד.
כי יש דברים שלא משתנים.

ותמיד בבוקר אני זאת שזוחלת חזרה
ומתכווצת מאוקיינוס לשלולית
עוד קצת בכל צעד על הרצפה
ושונאת נורא את החדר הורוד
ואת שכירי החרב
רק אותך אני לא מצליחה
יוצא לי ורוד.

הטקסט הישן
ועוד אחד קשור לגמרי

 

3 תגובות

  1. טובה גרטנר

    ענת
    זה טוב, נכנס לוריד שוטט
    ככה זה החמקנים.
    להתראות טובה

  2. שלום ענת
    נעים להכיר
    אוהב יותר את הישן
    שיר קצר וטעון מאד

  3. חנה ליבנה

    "מתכווצת מאוקיינוס לשלולית" נפלא!!

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת אבישר