Oh, look to the western sky
  • ענת אבישר

    בת 33, משוררת, פרסומאית, אמנית במה ועיתונאית דה-לה שמאטע, עדיין חולמנית מדי. אשת קריאייטיב, יצירתיות, רעיונות, יוזמות ומילים. מנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים ומלכ"רים במשרד יחסי הציבור רוני ארנון תקשורת. עובדת עם עמותות כמו לא לאלימות נגד נשים, מוזיאון הילדים בחולון, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה ושדולות שונות לזכויות עובדים, נשים וילדים. בעבר, קריאייטיב דיירקטור במשרדי פרסום קטנים וממזרים. בעבר, ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל. לפני כן עבדתי בקרן לירושלים ועוד קצת קודם ניהלתי בפועל את עמותת בית הסופר - בית לאמנים בירושלים. ויש לנו גם כתב עת נפלא העונה לשם זוטא: http://zuta.org.il/ אשר הקמתי ביחד עם רונן אלטמן קידר, כפרות עליו ועל כשרונותיו. http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-5119-0,00.html - הטור שלי ב-YNET.  שירים שלי ניתן למצוא בהליקון "פחד" 2010, וגם בגיליון ט"ו של כתב העת "משיב הרוח" שהיה לי הכבוד גם להיות בוגרת כיתת השירה "מזמור" הראשונה שלו. ניתן למצוא אותי גם באתר במה חדשה http://stage.co.il/Authors/16415 וכאן. ובפייסבוק. ובכלל, די קל למצוא אותי, כאן ובמקומות אחרים :)

הביתה

אני חייבת לגור במקום אחר
שבו לא נערמת אכזבה
כמו בגדים מלוכלכים
בין ניירות שמספרים על חוסר הערך שלי
ודיסקים שבורים של אדמה קטנה רועדת.
עד יולי אני חייבת להגיע הביתה.

[תודה לחני ליבנה על ההגהה]

20 תגובות

  1. ענת, אני אוהבת מאוד את השיר הקצר והקולע הזה, אני חושבת שצריך להיות ניירות מספרים

  2. חני שטרנברג

    גם אני אוהבת את השיר הזה, ומאחלת לדוברת בשיר להגיע הבייתה – למקום שהכל יהייה בו ההיפך – שיהיו בו תקווה, בגדים נקיים, תחושת ערך, יציבות, ודיסקים ינגנו מוסיקה שהיא אוהבת.

  3. ענת, יפה אכזה שנערמת "כמו בגדים מלוכלכים".
    מאחל לך שתגיעי עוד קודם 🙂

  4. זו בטח לא את. הגיע הזמן להחליף!

    • הצילום שלה ברשימת הפוסטים האחרונים הוא דמות שהיא משחקת.
      ענת, לא ברור מתוך הדברים שכתבת בביוגרפיה: האם במקור את גבר או אשה, והאם עכשו את אשה? מקווה שזה בסדר לשאול. תודה.

      • ענת אבישר

        לא, זה לא בסדר לשאול.
        את/ה לא מכיר/ה אותי, אין שום סיבה שאענה לך על שאלה שנוגעת לאיברים אינטימיים שלי.

        אני אישה. זו ההגדרה שלי לעצמי. וזה כל מה שאת/ה צריכ/ה לדעת ולכבד.

        • זה דוקא לא התמונה שבלבלה (בתמונה אני רואה אשה), אלא הטקסט שבביוגרפיה, השורה הראשונה. אם זאת לא שאלה לגיטימית בעיניך, קבלי את התנצלותי. תודה.

          • ענת אבישר

            תתבלבל/י חופשי. זו המטרה.

          • תיארתי לעצמי. מטרה לגיטימית.
            הרי השאלה נבעה לגמרי מתוך דברייך, ולכן לדעתי אין צורך שתכעסי. כל טוב.

          • ענת אבישר

            לא כעסתי… צר לי אם נשמעתי תוקפנית מדי.
            תודה שקראת והגבת!

          • אגב, אולי תרצי לתקן את כותרת הבלוג שלך
            WESTERN
            ולא
            westren

            (אלא אם כן גם שגיאת הכתיב מכוּונת, שזה גם לגיטימי כמובן)

          • ענת אבישר

            |מסמיקה בשקט|

            לא היא לא, ואין לי הקלות עקב ליקוי למידה להיאחז בו כדי לתרץ את העילגות 🙂

          • כל הכבוד שתיקנת

  5. זה דוקא לא התמונה שבלבלה (בתמונה אני רואה אשה), אלא הטקסט שבביוגרפיה, השורה הראשונה. אם זאת לא שאלה לגיטימית בעיניך, קבלי את התנצלותי. תודה.

  6. טובה גרטנר

    היי ענת
    ניראה לי שפעם בשבוע לפחות יש את התחושה שצריך לחזור הביתה…
    אוהבת את הצער שבשיר, הוא מוכר לי… לפי האכזבות שלי כמובן…
    ככל שמביטה בעצמי, מוכנה לסבול, לא מכירה משהיא אחרת.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת אבישר