בננות - בלוגים / / femme – מיניזם. פאמיניזם.
Oh, look to the western sky
  • ענת אבישר

    בת 33, משוררת, פרסומאית, אמנית במה ועיתונאית דה-לה שמאטע, עדיין חולמנית מדי. אשת קריאייטיב, יצירתיות, רעיונות, יוזמות ומילים. מנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים ומלכ"רים במשרד יחסי הציבור רוני ארנון תקשורת. עובדת עם עמותות כמו לא לאלימות נגד נשים, מוזיאון הילדים בחולון, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה ושדולות שונות לזכויות עובדים, נשים וילדים. בעבר, קריאייטיב דיירקטור במשרדי פרסום קטנים וממזרים. בעבר, ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות הבי והטרנס בישראל. לפני כן עבדתי בקרן לירושלים ועוד קצת קודם ניהלתי בפועל את עמותת בית הסופר - בית לאמנים בירושלים. ויש לנו גם כתב עת נפלא העונה לשם זוטא: http://zuta.org.il/ אשר הקמתי ביחד עם רונן אלטמן קידר, כפרות עליו ועל כשרונותיו. http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-5119-0,00.html - הטור שלי ב-YNET.  שירים שלי ניתן למצוא בהליקון "פחד" 2010, וגם בגיליון ט"ו של כתב העת "משיב הרוח" שהיה לי הכבוד גם להיות בוגרת כיתת השירה "מזמור" הראשונה שלו. ניתן למצוא אותי גם באתר במה חדשה http://stage.co.il/Authors/16415 וכאן. ובפייסבוק. ובכלל, די קל למצוא אותי, כאן ובמקומות אחרים :)

femme – מיניזם. פאמיניזם.

מוקדש באהבה רבה לרונן א. קידר, וגם לאליענה אלמוג וליעל ישראל.

פעם, לא מזמן מדי, סיפרו לי שקיים דבר כזה שנקרא פאמיות. על בוצ"ות שמעתי קודם, בעיקר כמושא הערצה. על הפאמיות, איך לומר, במקרה הכי טוב דיברו בהתנצלות.
אלו שני מונחים שמתייחסים בעיקר לקהילה הלסבית, אבל בעיניי הם מזמן חצו את הגבול גם ללא קשר למגדר או נטייה מינית.
באותה נשימה בה הוזכרו הקבוצות הנ"ל, הוזכר גם מונח חדש ישן – פמיניזם.
רציתי להתאים. אז הלכתי ולמדתי כמה מושגי בסיס מהשנה הראשונה שלי באוניברסיטה מחדש, להזכיר לעצמי קצת, ואחר כך התחלתי ללכת בנעליים שטוחות. מכנסי דגמ"ח. היה גם שלב עניבות שלא נזכיר כאן מפאת תחושה די איומה של פאדיחה. (מצחיק, על הבמה זה לא מרגיש פאדיחה בכלל. לי לא נוח במראה גברי, מלבד על הבמה, אבל זה לקח זמן).
שנתיים וחצי אחרי שהמונחים האלה בכלל נכנסו לחיים שלי, הגעתי לגעוואלד. הפאמיות הראשונות שפגשתי, שגאות בזה. והן דווקא ממין זכר, ותודה לאל, גם הומואים. (נשמע יותר טוב מאשר – "ורחמנא ליצלן, הומואים", לא?:-)). דראג קווינז הירושלמיות לימדו אותי להתאפר, להתלבש מחמיא יותר, לקנות לעצמי נעליים עם עקב כיפי, ולהנות ממה שעושה לי באמת טוב. אז אני לא מתאימה. בטח לא לסטריאוטיפים, או אפילו לסטייל הנפוץ, אבל אני מרגישה טוב. זה היה אחד הצעדים המשמעותיים שלי, עבור עצמי, שאני יכולה להגדיר כפמיניזם. מעבר לכתיבה, ואולי גם להתעקשות שלי לא לנסות לשנות את הדרמטיות שלי, לא מצאתי הרבה עשייה שאני חושבת שהיא פמיניסטית קודם. נכון, עקבים זה משהו פטריארכלי. אבל הוא כיף לי. ולא, אני לא חושבת שזה הבנייה חברתית.
כשילדה בת שלוש, מתגנדרת מול הראי ומורחת את הלק בבית של חברים של ההורים, זה כנראה בטבע שלה (בחיים לא ראיתי את אמא שלי שמה לק או מתגנדרת. זה לא הסטייל שלה.)
הלחץ שהרגשתי להיות מתאימה הוא שדפק אותי.
במילים פשוטות, זה עצר אותי מלעשות דברים שעושים לי טוב, שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי.
וזה הכי לא פמיניסטי שיכול להיות.
כמה לסביות פאמיות יש בארץ? מוצהרות? לא יותר מעשרים, כולל זכרים, שאני שמעתי עליהן. יש לזה סיבה. על פאמיות מדברים במקרה הטוב בהתנצלות. אני גאה בזה, אבל גם מי שמרגישה פאמית, או מרגיש, מרגיש גם צורך להתנצל על זה.
מכאן נולד מושג. אצלי בראש.
פאמיניזם.
התנועה לשחרור הפאמיות.
כל המגדרים מוזמנים.
הגיע הזמן שכל מי שרוצה צלליות (עם נצנצים! אי אפשר בלי המוטיב) ואינו בדיוק אישה סטרייטית, יוכל לעשות זאת בגאווה.
זה אולי לא חשוב כמו נישואי גייז, אבל זה שינה לי את החיים. זה עשה אותי אדם שלם יותר ופחות מבולבל. כן, מה שקצת סומק יכול לעשות (ולדעת להשתמש בו. תודה לקוורטט שהביאני עד הMAC).
בערב שבו עליתי כדראג קווין על הבמה השתנו חיי. הבנתי כמה כוח נותן לי מראה כזה, מה הוא מוציא ממני. נשמע מצחיק? זה לאהוב את מה שאני רואה במראה. לי זה נראה חשוב מאוד.
לא רבים האנשים שאוהבים את עצמם במראה.
ויש סביבי שלל אנשים, מכל קשת המגדרים, שמפחדים מלומר את זה לעצמם, או לאחרים.
יש גם כמה שלא, ותמיד כיף לראות את האושר שיש להם כשהם עשו משהו חדש שעושה להם טוב (מצלליות ועד להשתתפות בליין הנשים בימי ראשון, כל חודש).
לא רבות, הפאמיות. לצערי, באמת לצערי.
אני רוצה להתגאות במי שאני. אפילו המצאתי לעצמי הכלאה בין שלושה דברים שעושים לי טוב, פאמיניזם. שתולה שם גם המילה מין, כי ככה .
To Be Continued,
לילה טוב,
ענת

8 תגובות

  1. הי מותק, קודם כל תודה. תמיד אפשר למצוא אצלך דברים מעניינים.
    אני רואה את מה שאת מתארת כשלב מתקדם של פמיניזם, שאני מתחבר אליו מאוד: כזה שמכיר בקיומן של התנהגויות שנתפסות "נשיות" או "גבריות" אבל לא בהכרח מחלק אותם לפי מין ונטייה מינית, ולא בהכרח קובע שאחד מהם עדיף.
    אני לא מרחתי שפתון כשהייתי ילד, אבל אני בהחלט מרגיש שיש בי צד פאמי שקשה לי לתת לו להתבטא – כי זה לא משהו שיותר מדי מצפים מגבר סטרייט. אפילו ניסיתי להיות לא-סטרייט לכמה זמן כדי שתהיה לי לגיטימציה לצד הזה, אבל זה לא עבד.
    יש לי עוד הרבה מה להוסיף, אבל אולי פשוט אכתוב פוסט שמפנה לכאן.

  2. הוא קרא לך מותק!
    זה בסדר?

  3. היי מותק, את מותק.

    ואני נזכרת פעם אחת, כשהלכתי עם חברה לסבית, בשנת 84, לאחד מהכנסים הפמיניסטיים הראשונים, והיה שם גם פאנל לסבי, ובאתי איתה. ולא היתה שם אף פאמית, בחיי, היו רק בוצ"יות, כולל כמה יפיפיות מדהימות!!!!, שנורא התחשק לי לעשות להן מהפך, להוריד אותן מהדגמ"חם, ובעוונותי להלביש אותן סאן לורן, פשוט כי נורא התאים להן. וכבר אז חשבתי: מה זה, איפה האנאיסים-נין פה? איפה בנות שאוהבות בנות ושרוצות להיראות כמו בנות? ונורא התחשק לי לראות כאלה. אבל לא היו. גם לא בג""ייס באר שהיא לקחה אותי אליהן. מצד שני, עברו הרבה שנים. אולי היום יש לסביות שמוכנות להיראות פאמיות.

    (אגב מירי, לי מותר לקרוא לענת מותק?)

    • מירי פליישר

      ענת את גדולה
      לקח לי זמן אבל מוטב מאוחר
      מכל הפילוסופיות של הפמיניזם את עושה מציאות יצירתית. המסת את גבולות שמרנותי הנבערת

  4. פאם-בוץ" זה מה-זה פאסה.
    ומוצהרות יש הרבה, רק שהן די בגילאי תיכון או לא השתתפו בהפגנות בשנות ה-70 בגלל הבעל.

    • מוצהרת יקרה,
      אני לא תיכוניסטית, אל תגידי לי שזה שלב, ושזה פאסה כש*לי* זה כיף, *עבורי* זה מה שנכון, ואחרי שכשהגעתי לשושן מאופרת ועל עקבים קיבלתי תגובות שצריך היה לתייק תחת הומופוביה, לו היו אומרים זאת להומו ברחוב.
      ההתנשאות שלך היא עוד משהו שעליי לספוג, בתור פאמית. בוצ"ים גם לא בדיוק חיים טוב, בדיוק בגלל הערות כמו אלה.
      פפאם-בוצ" זה כיף, גם אם את ושכמותך מתייחסים לזה בזלזול, התנשאות ואף שנאה. ניכוס מחדש קראו לדברים האלה בשנות השבעים. זה הפאמיניזם שלי. נצנצים, איפור. כן, כן. זה אולי לא חשוב כמו להראות כמו כולם ולהיות מעודכנת בטרנד הנוכחי, אבל וואלה, זו אני.
      אני בטוחה שאמרו לך גם שדראג זה מה-זה פאסה, סו ניינטיז, לייק, וי אר סו אובר איט.
      אקסקיוז מי, באט – סו וואט.

  5. אני מכיר את האתר של לסביות הכי טוב בארץ:
    http://www.lesbiot.net
    אתר של לסביות צעירות משובח ומפואר בארץ
    עוד אתר של אביזרי מין וגם חנות סקס טובה:
    http://www.adulttoyjoy.com
    http://www.fantazy.co.il

השאר תגובה ל מוצהרת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת אבישר