הנה להתאתכם דוגמית מתוך מחזור סונטות של לאה גולדברג על אהבה וכמובן אהבה
אבודה.
שִירֵי אַהֲבָה מִסֵּפֶר עַתִּיק
א
אֲפִילוּ בַּחֲלום לא רְאִיתִיךָ
מַאָז נִפְרַדְנוּ. הַלֵּילות יורְדִים
עַל תְנוּמָתִי כֵּעֲנָנִים כְּבֵדִים.
מַחְנָק וָאֵלֶם. לא עוד בִּקַּשְתִּיךָ.
דָּמִי יָבֵש בּרוּחַ הַקָּדִים,
לִבִּי שָפֵל מְאד. וְהָאַיֶּלֶת
לא עוד תַּרְעִיף בְּבקֶר פָּז וּתְכֵלֶת
אור-דְּבַש עַל עַפְעַפַּי הַחֲרֵדִים.
רַק לְעִתִּים, עִם רֶדֶת הַגְּשָמִים,
עֵת כִּי עולִים מֵאֲדָמָה גּוסֶסֶת
רֵיחות קְמִילָה בִּשְעַת הַדִּמְדּוּמִים,
זִכְרון קולְךָ הָרַךְ וְהַתָּמִים
יָעִיר אֶת שְתִיקָתִי בִּצְלִיל שֶל חֶסֶד –
בְּשורַת חֶדְוָה מֵעֵבֶר לְיָמִים.
את חלק ב במחזור הזה כולנו מכירים משום שהולחן: ולא היה בינינו אלא זהר…
מתוך שירי אהב"ה וזה"ב בהוצאת ספרית הפועלים
יפה ונוגה. הנה, שוב זה הריח שמעורר זכרונות.
נכון, אילנה, נוגה מאד והניחוח, לפחות מבחינתי, הוא ניחוח הילדות.
ממליצה בחום לקרוא את הטור של אלי הירש במדור הספרות של ידיעות אחרונות (במוסף שבעה לילות למי שעדיין לא יודע). כמוני, גם הוא מתמוגג מספר הסונטות של לאה גולדברג.
שמחה שחזרה למרכז כראוי לה
את צודקת, מירי, באמה אחוז. בכלל שווה לשים לב לרשימותיו של הירש בידיעות. לפני שבוע או שבועיים הגן בלהט על שיריו המאוחרים של נתן זך, עוד משורר אהוב עלי במיוחד. את ספרי העליונים בחרתי לסיים בשורות מתוך שירו: "מה שנגמר"