עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת.
שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים.
תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים.
אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב.
בכלל מאד אוהבת.
אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.
אליענה, השיר שלך מעביר חוויה מדורגת, איבר איבר, כמעט כמו היטרפות.
ובכל זאת, "מזמין ומפחיד" כמו שכתבת.
מפחיד כליון הגוף, וגם משחרר מן הגוף.
מפחיד שאם אין מה לומר הכל הופך לבשר, לגשמי, למתכלה.
ותי השיר הזה בעיקר מפחיד. וגם מעציב.
המילה הראשונה שלי אמורה להיות אותי, כמובן.