בננות - בלוגים / / סימנים
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

סימנים

אתה מותיר בי סימנים

כמו עקבות בחול.

שם היה נחש מתפתל

ובקצה השני ציפור.

עם זכוכית מגדלת

שמעוורת את עיני

אני בוחנת אותן

בקפדנות.

לא רואה דבר.

אבל יודעת.

 

8 תגובות

  1. זכוכית המגדלת שמעוורת, זה חכם.
    ואני אוהבת את החושניות שבשיר.

  2. שיר יפה אם כי אניגמאטי

  3. טובה גרטנר

    היי
    לא רואה דבר, אבל יודעת
    משפט מחץ של משוררת, סימנים זאת מילה נפלאה אנשים חיים על המושג סימנים, כל כך הרבה פעמים אני חושבת בלב: סימן ש…
    להתראות טובה

  4. מעניין איך נוצר בשיר עיוורון שרואה. ויודע.
    "על העיוורון" בהפוך על הפוך.

    (ותהייה: כשאת כותבת "אני בוחנת אותן" – למה את מתכוונת? אם כוונתך לסימנים – שהם כמו עקבות בחול – אז אותם. גם אם כוונתך לנחש ולציפור, אז אותם. או שמא התכוונת לעיניים, אך זה לא הגיוני).

    • היי שחר מריו היקר, התכוונתי לעקבות, אבל עכשיו כשאני קוראת שוב, באמת יש כאן בעיה. אני אשנה. תודה.

השאר תגובה ל שחר-מריו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג