בננות - בלוגים / / אם הייתי יכולה הייתי נעקדת במקומו
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

אם הייתי יכולה הייתי נעקדת במקומו

הייתי מאושרת בלילה המוקדם הזה באוזן בר כשאביב גדג' עלה על הבמה.

יש אלוהות ברוק אנד רול. אלוהים היה שם במוצאי השבת הזה. הרגשתי את נוכחותו.

צפיפות גדולה. המון אנשים נרגשים. שרים. רוקדים.

איך אפשר להסביר את הכוח שיש במוסיקה הזאת? את הכוח שיש במוסיקה בכלל?

רציתי להיות צעירה. לעשן את עצמי לדעת. לשתות עד אבדן. לשיר בקול רם.לצעוק. לנוע עם כולם. להיות חלק מההמון.

רציתי והייתי.

אביב גדג' אמן ענק. גדול, מיוסר, מדויק, נכון.

איך בקול הכמעט ילדותי שלו הוא מבצע קסמים בנפשם של אלה שעומדים מולו ומקשיבים לו.

כשהייתי נערה הייתי עדינה מדי בשביל רוק אנד רול. מין נערת פרחים עדינה ששרה ג'ון באאז.

היום אני צריכה את החספוס. זקוקה לרעש של הגיטרות החשמליות, לנהמה של הבס, לתופים שהולמים באזניים.

אולי כי יש הרבה דברים שאני צריכה לשכוח ולהשכיח, והרוק אנד רול עושה את עבודת השכחה יותר טוב מכל דבר אחר.

אולי כי אחרי ימים של מגע בלתי פוסק עם מצוקה וכאב אני חייבת לצעוק. לצעוק הרבה.

ואביב גדג' הוא מלך.

בהופעה הזאת הוא אירח את יוסי בבליקי, עוד מלך. ואהוד בנאי- גם הוא מלך. והיו שם עוד אורחים שפחות ריגשו אותי.

קיוויתי שאולי גבריאל יבוא להופעה. אבל הוא לא בא.

ובכל זאת הייתי מאושרת.

ומאז אני נוסעת במכונית שלי ומשמיעה אותו בווליום הכי גבוה שאפשר.

ואני שמחה. כל כך שמחה ברגעים האלה, כשבחוץ כביש ובפנים תשוקה.

 

http://www.youtube.com/watch?v=kMt0QQMZk-E

 

 

5 תגובות

  1. איזה כיף לשמוע את זה (-:

    (כלומר – את השמחה הזאת שלך)

  2. איזה רגע יפה ואמיתי לכדת בתאורך,אליענה
    הרגשתי מה המוסיקה עשתה לך,
    אפילו שגבריאל לא בא

  3. גם אצלי הוא מתנגן באוטו בכל הכח, אבל לא מצליח לפצח לי את הלב כמו גבריאל, אומנם הוא טוב מרבים{טוב לא מאהוד בנאי} מחונן אבל חסרה החסרת הפעימה, הצעקה הלא מחושבת מהתוך. גבריאל

  4. אליענה,מתי הספר?

    כתבת יפה ומרגש

  5. לי עברון-ועקנין

    מנת תשוקה ויופי. לאכול את המילים שלך! תודה 🙂

השאר תגובה ל קוראת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג