בננות - בלוגים / / העם הנבחר
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

העם הנבחר

הרבה זמן לא הייתי כאן.
יומיים אחרי שאושיק שלי מת עברנו דירה והרבה זמן לא היה לי אינטרנט.
אחר כך התחילה המלחמה הארורה הזו ונגמרו לי המילים.
ובאמת אין מה לומר. מה אפשר להגיד לנוכח טבח שכזה? לנוכח אבדן כל צלם אנוש? לנוכח ההכרה שמה שנשאר מעם ישראל הנבחר הוא חבורה של פאשיסטים רצחניים?
ואני עומדת מאחורי כל מילה שנכתבת כאן. מה שקורה בעזה הוא רצח המוני. אני מקווה שכל פושעי המלחמה ובראשם אהוד ברק ישפטו וישלמו את הדין. ברק היה צריך להישפט כבר מזמן. לפחות מאז אוקטובר 2000  אם לא קודם לכן.
ובמקביל למה שקורה בעזה גם בתוך ישראל הפאשיזם הולך וגובר. הדמוקרטיה הולכת ונשחקת.
בהפגנה שהייתה במוצאי שבת. זרקו עלינו ביצים ובקבוקי זכוכית. מילא ביצים, הן רק מלכלכות, אבל בקבוקי זכוכית יכולים להרוג. השוטרים החמושים הרבים שהיו שם לא עשו דבר.
רוני, שהלך לצידי ונשא שלט שבו כתוב "לדבר עם החמאס" זכה לכך שיאחלו לו שיקבל סרטן. קראו לו גם בן זונה ובן שרמוטה ונבלה. כל זה בגלל שהוא הביע דעה ששונה מדעתם של אחרים. בהפגנות האחרונות אנשי היש"ם מגיעים עם רובים. למה רובים? כנראה כדי לירות בנו. אנחנו הרי גם אויב.
התקשורת מגוייסת באופן כמעט מוחלט. ססמאות שחוקות רצות כאן בלי הפסקה. נדמה שאף אחד לא עוצר להסתכל על עצמנו ולראות מה הפכנו להיות.
מפחיד כאן.

ועכשיו אקדים את המאוחר. הרי מישהו ישאל אותי כאן איפה הייתי כשירו על שדרות במשך שמונה שנים.
את השאלה הזאת ראוי להציג לממשלת ישראל. ממשלת ישראל שלא דאגה לבטחונם של תושבי שדרות. שלא עשתה שום ניסיון אמיתי וכן למשא ומתן מדיני. ממשלת ישראל שיצרה את החמאס וחיזקה אותו כדי להחליש את הפתח. ממשלת ישראל שיצאה מגוש קטיף באופן חד צדדי ובכך החלישה את אבו מאזן וחיזקה את החמאס. ממשלת ישראל שהפרה שוב ושוב את הרגיעה. ממשלת ישראל ששמה מצור על עזה ושלטה בכל המשאבים שלה למרות האמירות הריקות מתוכן ש"הרי יצאנו משם".

אחד התהליכים שקורים כאן כבר שנים הוא תהליך שבו מפסיקים לראות את הפלסטינים כבני אדם.
תהליך כזה קרה גם בגרמניה הנאצית.
זוהי גזענות וגזענות היא דבר מסוכן מאין כמותו.
בעזה חיים בני אדם. ואת בני האדם האלה אנחנו רוצחים עכשיו.
גם בשדרות חיים בני אדם, ומבני האדם האלה ממשלות ישראל התעלמה במשך שנים, הפקירה אותם.

ואני לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על מה שקורה עכשיו לפלסטינים אזרחי ישראל.
קורים כאן שני תהליכים מקבילים איומים ומסוכנים. הטבח בעזה והתחזקות הפאשיזם האלים בישראל. התחזקות השקרים, הססמאות, העיוורון.

אני עומדת מאחורי כל מילה שנכתבה כאן. זו חובתי לומר את הדברים הללו.

28 תגובות

  1. תגידי מה שאת רוצה. זו זכותך ואני מבין שאת מרגישה שזו חובתך.
    אך אל נא תמחקי הודעות שיצאו נגד דעתך וישתמשו באותו מנעד לשוני בו את משתמשת.
    שיגמר ,לטובת כולנו.

    • למה אתה ישר מסיק שאמחק הודעות? מעולם לא עשיתי זאת ואני לא מתכוונת לעשות את זה עכשיו.
      נדמה לי שמה שכתבתי כאן נותן איזה רמז לכך שאני בעד זכות הביטוי.

      • לאליענה
        אנא קראי בעיון את מה שכתבתי. לא הסקתי מסקנות רק בקשתי בקשה.
        כבר היו מקרים כאן בבלוג שבהם אנשים פרסמו דברים בוטים שנועדו "לזעזע את הבורגנות השבעה" ויצאו נגד "הדיקטטורה הישראלית" אך חסמו באופן מאד דמוקרטי את ה
        אפשרות להגיב על אותה התגרות.
        אני שמח שאת לא פועלת באותה גישה.
        והערה לעניין עצמו. גם לבי נחמץ למראה אותו הרס המתחולל עכשיו בעזה. אך אני מסרב לקחת על עצמנו את האחריות על עליית שלטון החמאס ועל הבחירה המודעת שעשו רוב תושבי עזה כשבחרו באופן דמוקרטי בשלטון החמאס שלא הסתיר לרגע, ולא חדל להצהיר מעל כל במה אפשרית ששאיפתו להשמיד את ישראל ואינו מוכן להכיר בזכותנו לחיות פה.
        מי שבחר בחמאס ועודד את ירי הטילים במשך שמונה שנים. דמו בראשו.
        ועדיין ,אשמח מאד שזה יגמר בשביל חיילנו וגם בשביל ילדי עזה.
        גיורא

        • בזה ששמיר רדף את הפת"ח עד היסוד, וביבי רוקן מתוכם כל הסכם שנעשה עם אש"ף, והשפיל קשות את ערפאת, ובזה שישראל לא נגעה בחמאס כשנלחמה עד חורמה בפלסטינים – היא בהחלט רוממה את המפלצת הזאת. היה צריך להגיע לידי איזו פשרה אמיתית ,ולא צבועה (ראה ההתנחלויות והמאחזים), עם הפלסטינים החילוניים, תחת לחזק את הפנאטים הדתיים. גם זה שאולמרט אישר להם הצבעה דמוקרטית בעזה היה מקח טעות. הרי מצרים הגדולה לא נתנה לאחים המוסלמים להרים ראש. ואנחנו איפשרנו אחרי כל-כך הרבה משגים וטעויות. העם כשלעצמו לא אשם. מנהיגיו טעו וטועים כמנהיגינו. אבל העם שלהם אומלל יותר משלנו, הם בין הפטיש (שלנו. איזה ברירות אנו משאירים להם?!) לבין סדן החמאסי.

      • הייתי רוצה להבין את ההגיון המוסרי של הדברים שלך:
        הרי אם לא מחית ולו פעם אחת על הפגזת הנגב המערבי בטענה שהאחריות היא על ממשלת ישראל, מדוע לצאת ולהפגין עכשיו כאשר ילדים פלשתינאים (ואפילו כמה ישראלים) נפגעים? הרי לפי ההגיון של דברייך גם כאן האחריות היא רק על ממשלת ישראל?
        אם האחריות בשני המקרים היא על ממשלת ישראל, מדוע יש להפגין עכשיו ולא היה צריך להפגין קודם?

        ובאותו עניין-
        האם אין בעינייך ולו טיפה של גזענות כשאת מכלילה את כל הישראלים כפאשיסטיים גזעניים שאינם רואים את האחרים כבני אדם?
        קראי את הטענה שלך שוב. יש אירוניה מרה בהכללה מסוכנת כמו שלך שבאה מתוך דאגה לאי הכללות.

        • לאלמוני
          לגבי השאלה הראשונה, זו שאלה שנשאלת כל הזמן. נדמה לי שכמעט בכל פעם שמישהו בשבועות האחרונים מביע מחאה לגבי מה שקורה בעזה שואלים אותו למה הוא לא מחה לגבי מה שקורה בשדרות.
          אני משערת שאתה לא בקיא בהיסטוריה המחאתית שלי. אני גם משערת שלא היית איתי כשנסעתי בימי שישי לשדרות לעשות שם קניות או כשהבעתי את דעותיי לגבי מה שקורה שם.
          ומעבר לזה לא ברור לי למה צריכה להיות עלי איזושהי חובת הוכחה? למה זה לא תקין לקום עכשיו, כשקורה מה שקורה בעזה ולזעוק זעקה? למה אני צריכה להוכיח שזעקתי גם קודם לכן? ומה זה בכלל אומר אם זעקתי או לא זעקתי?
          ולגבי השאלה השניה, אתה צודק. ההכללה הזו היא טעות. כמובן שלא כל עם ישראל הוא חבורת פאשיסטים גזענים. רק שבימים האחרונים נדמה שרובנו כאלה.

          • שאלת המחאה ההדדית היא שאלה חשובה ביותר – לאדם מוסרי אמורה להיות עקיבות מוסרית ואם פגיעה בילדים ובאזרחים מדאיגה אותו היא אמורה להדאיג אותו בכל מקרה – יהיו הנפגעים אשר יהיו.

            צעדים אישיים ומחאתיים הם חשובים (הקניות בשדרות שלך, למשל).
            בכל זאת יש לי חלום שיום אחד יארגנו כוחות המשאל הראדיקלי הפגנה בכיכר רבין – הם יופיעו עטופים בדגלי ישראל ופלסטין וימחו כקבוצה כנגד הטיל שגרם לרגליו של ילד בשדרות להיקטע. סתם ככה. אמנם ישראל אשמה תמיד, בכל מצב, ובאופן טוטלי בכל טיל שנורה לשטחה, אבל בכל זאת – טיל הוא טיל וילד הוא ילד.

            השאלה מדוע הפגנות מחאה שכאלה אינן מתארגנות היא שאלה מוסרית כבדת משקל וחבל שאינך מבינה זאת.

            כנ"ל לגבי הפגנתם של ערביי ישראל שאינם טורחים לצאת לפהגנות זעם כשאישה ובנותיה נורות מטווח אפס, או כשילדים מתפחמים למוות בבית קפה בשטח הכבוש מ-48.

            היעדר עקיבות מוסרית מצד מי שמתיימרים לכך הוא תופעה מדאיגה והיא אמוה להדאיג בעיקר את המיעוט הרואה את עצמו כמוסרי במיוחד.

        • אליענה יקרה
          המצב בארץ מחריד."ובימים ההם אין מלך בישראל
          איש הישר בעיניו יעשה". פשוט אין מנהיגות.
          בוקה ומבולקה באיצטלה של עשיית סדר וידיעת הדרך.
          והמחשבה שהמלחמה תפתור את בעיות הפנים.היא רק
          משקפת את העיוורון. מעולם לא היתה מנהיגות בעלת
          חזון. נוצרה מפלצת דו צדדית: ישראל- אין מנהיגות וקו מנחה. ערבים- חמס.
          "כי מידי אדבר אזעק חמס ושוד אקרא". כנראה מבנה
          נפשי גנטי של שני עמים דומים.

  2. אליענה, מזעזע לראות מה שקורה בעזה, ולהבדיל אלפי הבדלות, מטריד מאוד לשמוע איך נהגו בכם. אבל אין זה אומר שעמדתכם אינה לוקה בראייתה.
    איך נלחמים באויב שמטרתו ג"נוסייד, ושמתחבא מאחורי ילדים וחולים?
    הפיתרון המדיני שאת מציעה הוא סוג של תמימות. קראי את סלמאן מצאלחה:

    http://salmaghari-he.blogspot.com/2009/01/blog-post.html

    במבט רחוק יותר, יש לדעתי רק שתי הכתובות על הקיר: באיזו את בוחרת?

    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9085&blogID=182

    • ומי הוא אושיק, אליענה? מקווה שלא אדם וקרוב. תנחומיי.

    • אמיר יקר, בדיוק לפני כמה דקות קראתי את השיר שלך והוא חזק ומטלטל.
      אבל אני לא בטוחה שאני מבינה איזה שתי כתובות יש על הקיר, ואם אני מבינה אני לא בטוחה שאני מסכימה שיש רק שתיים.
      אני יודעת שלהסביר שירה זה לא שוס גדול, אבל בכל זאת אשמח להסבר.

      • אליענה, הקישור שמתחת לשיר מפנה אל שתי "הכתובות שעל הקיר". כלומר אל הברירה הגדולה, ההיסטורית, שמעבר לארועים הרודפים זה אחר זה בתבנית חשיבה אחת.

  3. טובה גרטנר

    היי אליענה
    חשוב לקרא מה שכתבת
    להתראות טובה

  4. אישה חכמה את, ועל אחת כמה וכמה נבון גילוי העמדה דווקא בימים האלה שהצנזורה הפשיסטית שפטה את כל העדר " להתנהג בהתאם ".
    ונכון, פושעי מלחמה נאורים זה ענף הגידול מספר אחת של הצבא שיש לו עם ומדינה שנוסדה בחטא אירועי הנאציזם, ומשיבה אותו לאחר טחינת צדק תיאולוגי בגרוש,נגד הערבים.

    והיכן לעזאזלנעלמה תודעת מוצאם של כל מתלהמי ישראל המזרחיים שהפכו את האנושיות הערבית לפסולת חיים ? מומם פסל גם את עצמו בהשפלה ההמונית שהולכת כאן כלפי המגודרים במחנות של פליטים.

    וקצת פיוט לסיום : " ניתן לראות בימים בהירים בשמיים החורפיים,את קשר ההווה והעתיד הנאור
    לעיניהם של ילדים המביטים מעלה במיקוד לראות כלים גדולים עם דם על הכנפיים "

    • אליענה אולי חכמה אבל אתה בהחלט לא.
      מעבר לדמגוגיה בסגנון מתלהם הנשמע תדיר במזרח התיכון, אין בנמצא ולו טיעון עקבי ומנומק אחד בדבריך.
      הפיוטיות שהבאת מזכירה במורכבותה את השירים השמאלציים והמביכים הנשמעים בשידורי פלשתין.

  5. על סמך דעותיך את חייה בעולם די מנותק
    מהמציאות. החמאס מעוניין להשמיד את ישראל. הם גלויים במטרתם.
    איך את יודעת שמאמציה של הממשלה לא היתה רצינית? השתתפת בדיונים? את באמת משוכנעת שהמנהיגים רוצים לשלוח
    את צה"ל לקרב בגלל סתם. היתה התנקות,
    או שזה היה הליך מדומה?
    אני נגד אלימות אבל לא אתן את הסכמתי לאויב להשמיד אותי.

  6. אמל אבו זידאן

    שלום אליענה
    מקווה שההתכתבות הבאה תהיה בנסיבות יותר טובות. מה עוד ניתן לומר.
    לדעתי כול מה שקורה עתה, ובנוסף לאירועים מצערים אחרים לשני העמים, ניתן לסכם במסכנה אחת בלתי נמנעת זהכול הוא תוצר של הכיבוש ושל אי פתרון הסכסוך וכול הפלפולים לא מסייעים בדבר. יש עתה צורך עז לנקוט ולהביע עמדה נחרצת בעד סיום הכיבוש….שידוע לכולנו אין כיבוש נאור

    אכן תקופה קשה, בלשון המעטה אך יש לחשוב תמיד מה עוד ניתן לעשות כדי לזרז את השלום המיוחל
    הייתי שמח אם תקראי את הפוסט שלי שכתבתי על המלחמה לפני כשלושה חודשים והדברים רלוונטים מתמיד
    הפוסט תחת הכותרתצ: ללכת שבי אחרי המלחמה
    אמל

  7. מבינה ומזדהה איתך יקירתי.

    וגם אני קיבלתי חרפות כאן בשני פוסטים שהיו הרבה יותר מתונים משלך.

  8. התמיכה שלך באויב מעוררת סלידה. את מקבלת שכר ממנו או הכל נכתב מנדיבות לב?

  9. את כותבת: "אחד התהליכים שקורים כאן כבר שנים הוא תהליך שבו מפסיקים לראות את הפלסטינים כבני אדם.
    תהליך כזה קרה גם בגרמניה הנאצית.
    זוהי גזענות וגזענות היא דבר מסוכן מאין כמותו".
    …………..
    דבריך אלה הם דמגוגיה גזענית זולה. מי הפסיק לראות וכו?
    גזענות היא דבר נאלח מאין כמותו.
    אגב, ראית את החמאס מלמדים את ילדיהם לדקלם "אני רוצה למות שאהיד ולהרוג יהודים"?
    כתבי על זה כמה הגיגים בבקשה.

  10. אליענה אני תמיד קצת מקנאה במי שיודע בבירור מה נכון ומי צודק, אני בגילי רואה דברים קצת אחרת ודעותי משתנות מיום ליום, אולי אנשים כמוך יכולים באמת לחולל שינוי כלשהו.

  11. אליענה יקרה,

    כואב לי ומפחיד אותי לשמוע על חוויותייך מההפגנה ואני לגמרי מבינה את רגעי הייאוש, התסכול, הכעס והפחד- גם אני עוברת אינספור רגעים כאלה מדי יום בימים טרופים ומטורפים אלו, לנוכח המציאות האיומה ולנוכח הרבה תגובות של הרבה אנשים כלפיה.

    אני גם מסכימה לחלוטין עם ההכרה בכך שבעזה מתבצע עכשיו, בשמי ובשמך, רצח המוני, ועם החובה האנושית, המוסרית והאזרחית לזעוק כנגדו זעקה גדולה.

    אני עומדת מאחורי חלק ממילותייך, אך לא מאחורי כולן (למרות שמובן שזה הבלוג שלך והמילים שלך. לגמרי).

    ועדיין, לא כולם פשיסטים רצחניים והאתגר הגדול של כולנו היום- בעיקר של אלו העוסקים בהקשבה ל"אחרים", למצוא כוחות נפש ולקיים דיאלוג שפוי ומכבד, גם ובעיקר בתוך הטירוף וצמאון הדם שמסביב.

    זה הכרחי, זה בנפשנו, וזו הדרך היחידה.

    וכשכל זה ייגמר, נצטרך לאסוף ולהדביק את השברים באמצעות חינוך, הקשבה ואהבה- זו הדרך היחידה.

    שמרי על כוחותייך, עוד נזדקק להם כולנו…

    ובינתיים טיפה קטנה ומעשית שאני עשיתי היום וכולם יכולים לעשות כנגד ים ההרג וההרס-

    http://www.notes.co.il/tali/51425.asp

  12. את חד צדדית באופן מקומם.

  13. אליענה היקרה
    אני מאוד מעריכה את האנושיות שלך
    גם לי מאוד כואב על ההרס בעזה
    ועוד יותר על אובדן מאות ילדים
    בעקרון – כל מה שכתבת – נכון אם כי לא מעמיק
    את החמס בחרו העזתים לא משנאת ישראל – אלא משנאת השחיתות של הפתח שלשחיתות זו נותנת ישראל יד – בעקיפין – עד היום
    לא ירחק היום ואנשי אבו מאזן והוא עצמו יעלמו במדברות אבו דאבי ואנחנו נמצא את עצמנו עם החמס גם בגדה השניה
    ואם מישהו חושב שבעזה יתקוממו נגד חמס- הוא טועה ולא מכיר את העם הפלשתינאי וההסטוריה שלו
    יש לי כבוד גדול – במיוחד לעזתים – אנשים חזקים חרוצים פשוטים
    יש לי פחות כבוד ללובשי החליפות ומצייצי המילים החלולות
    רק בגלל שכך – הייתי מאחלת לאנשי עזה שחמס יעלם מהשטח – ולא בגלל שהוא כל כך גרוע – אלא בגלל שבעתיו – אין להם חיים

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג