בננות - בלוגים / / קרב אגרוף
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

קרב אגרוף

אני לא מספרת הרבה על העבודה שלי. בדרך כלל לא רוצים לשמוע, או שאני בוחרת לא להשמיע.

אבל אני רוצה לספר כאן משהו. קטן, אבל גדול.

אני מנהלת מערך יום לנשים נפגעות תקיפה מינית. מקום שבא לספק שורה ארוכה של צרכים. מקום של טיפול ותמיכה ואהבה וטיפוח.

לפני כמה חודשים פנתה אלי בחורה, שהיום אני יודעת עד כמה היא מיוחדת עוצמתית ומלאת קסם, והציעה לי ללמד את הנשים שמגיעות אלי למערך היום קיקבוקסינג אירובי.

לא ידעתי מה זה.

לא ידעתי מי היא.

אבל הסכמתי. אני בדרך כלל מסכימה כשמציעים לתת לי דברים בהתנדבות, למרות שאני תמיד מעדיפה לשלם לנשים שפונות אלי. לנשים מגיע לקבל תמורה עבור מה שהן עושות.

אבל לא על זה רציתי לדבר.

הסכמתי, והתחלנו להתאמן בקיקבוקסינג יחד עם האישה החזקה והמופלאה הזו .

לא ידעתי למה אני נכנסת. לא ידעתי כמה עוצמה ויופי קיימים בעשייה הזו.

אני רוצה לתאר לכן את הסיטואציה:

נשים, חלקן צעירות, חלקן מבוגרות יותר, כולן נשים שעברו איזשהו סוג של גיהינום, כולן בתהליך של התחזקות והתעצמות, כולן עוברות טיפול כדי להחזיר לעצמן את היכולת לחיות את החיים במלואם על כל הטוב והיופי שהם מכילים. נשים חזקות. מלאות עוצמה. אמיצות. לא מוותרות.

ומולן האישה שמאמנת אותנו- מלאה באנרגיה גדולה כל כך עד שבכל פעם שהיא נכנסת לחדר הכל משתנה, ממש כך, נעשה טעון באנרגיה, בעוצמה חיובית ומחזקת.

וברקע אפרת גוש שרה את "קרב איגרוף".

וכל הנשים בחדר הזה נלחמות. מתחזקות. מקבלות חזרה את השליטה על חייהן.

 

בפעם הראשונה שחוויתי את זה לא יכולתי שלא לבכות.

עכשיו זה קורה פעם בשבוע.

וזה מצמרר ונפלא.

 

תקשיבו לשיר. תקשיבו ותצטמררו. כמוני.

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=vOE0hO2J0aA

 

קרב אגרוף/אפרת גוש

 

 

קודם כל, הגני על הגוף

שאיש מבחוץ לא ייכנס בך

ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף

זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך

 

עטפי היטב כל פצע חשוף

שם הוא מנסה לפגוע

שיווי משקל שלא תיפלי לטירוף 

גופך מסוגל, קרב איגרוף

 

בכל כוחך

תצחקי, תשאגי, תפגעי

תפצעי, תתלשי, תדפקי

שלא תשתקי לעולם יותר

עוד

תילחמי, תהלמי, תצעקי,

תשגעי, תדרשי, תכבשי

שלא תתביישי לעולם יותר

 

עמדי זקוף, עיניים פקוחות

נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות

אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות

עכשיו, מבלי לחכות, קרב איגרוף

 

בכל כוחך… 

 

29 תגובות

  1. שיר יפה של אפרת גוש

  2. שיר יפה של אפרת גוש

  3. שיר יפה של אפרת גוש

  4. שיר יפה של אפרת גוש

  5. שיר יפה של אפרת גוש

  6. שיר יפה של אפרת גוש

  7. זאת שבחרה בחיים"
  8. "זאת שבחרה בחיים"

    ערב טוב אליענה.
    את שמי אשאיר בעילום שם אך חשוב לי להצטרף לתחושה שלך העוצמתית שאת חשה במשך שיעור האירובי-קיקבוקס.
    למעלה משלוש שנים אני מתאמנת בקיקבוקס, תחילה הגעתי בהמלצה של איש מקצוע שאמר שאני דרוכה מידי , עומדת על המשמר יותר מידי, חרדתית אולי…
    והלכתי לשיעור נסיון ושם בעטתי, אגרפתי, צעקתי, קפצתי שמחתי….
    אכן זה מרפא, זה משחרר, זה מעצים זה מחזיר לי את הבטחון בעצמי.
    מאחלת לבנות המערך שיחושו את התחושה הנעלה הזאת של הגדילה מחדש, מתוך המוות.
    בהצלחה

    • לזאת שבחרה בחיים- נשארת בעילום שם, אבל נדמה לי שאני יודעת מי את. יודעת ואוהבת.
      ותודה על המילים היפות והחשובות שלך.

  9. מרגש מאוד, את עושה עבודת קודש עם נשמה

  10. התרגשתי לקרוא אותך. מחר אשמע גם את השיר. לילה טוב אישה יפה

  11. באמת מרגש.

    אגרוף רחוק ממני ומרתיע אותי (גם ספורט וגם אלימות…) אבל זה בהחלט נשמע כמו הדבר הכי נכון עבור הנשים האלה. טוב וחשוב לשמוע על הצלחות כאלה ותהליכי בנייה כאלה, של שרירי הגוף ושרירי הנפש.

  12. יעל ישראל

    גם לי עלו דמעות בעיניים כשקראתי אותך. אני חושבת על אחותי למשל. לו היא ידעה קיק בוקסינג, שגם היה מעלה את בטחונה הנפשי והפיזי, לא היתה מבליגה על מעשי בעלה, שהיתה לו חגורה שחור בקרטה. צריך איזון בחיים, לא?

    וחוץ מזה, עוד הזדמנות להגיד לך, שתמיד אני מתאהבת בך מחדש כשאני קוראת אותך. ובסוף אף פעם לא יוצא לנו להיפגש.

  13. מרגש מה שספרת כאן, מצמרר לדמיין את הסיטואציה.
    אפרת גוש מרגשת. תודה!

  14. תַּלְמָה פרויד

    מברכת אותך אליענה, על עבודתך החשובה. והשיר אכן אומר הכל.

  15. איריס קובליו

    מאד חזק השיר של אפרת גוש. מצמרר. ועבודתך עבודת קודש. תודה ששתפת.

    לגבי התשלום לנשים שעובדות אצלכם, עדיף לשלם. מושג ההתנדבות הוא בעייתי. הוא בעצמו יוצר חולשה, פגיעות, ומשמש מצע תת מודע לצפיות לתמורה. כל אישה שעובדת ומקדישה מזמנה למען משהו אחר חייבת לקבל תשלום בעיניי.

    • תלוי אייריס, לפעמים את מחליטה שאת זה תעשי בהתנדבות.
      רק את זה ללא תמורה.
      צורך כזה.
      יש לי ידידה שמתנדבת במין מעון לנשים שיצאו מן הכלא , פעם בשבוע ולא תזיזי אותה מזה.
      אני אולי הייתי דורשת תמורה על זה.
      אך יש פינות אחרות כמו התנדבות עם קשישים שהייתי עושה בהתנדבות מתוך ידיעה שאין הרבה קופצים.
      אולי צורך בתיקון .

      יש התנדבויות בעיתיות והייתי בהן.
      כמו תקופה שהתנדבתי במסגרת שרצתה לסייע לילדים מוכים וחשתי שהמסגרת דוחפת להתבטלות.

      כובלת ידיים למתנדביה.
      נושא ההתנדבות רחב.
      אך לדעתי כדאי שכל אחד שיכול כמובן, יפנה לעצמו מקום מתנדב בלב ואם אפשר אף בעשייה.

  16. אכן השקפת עולמכן לגבי הזכות של האישה לקבל תשלום עבור עבודתה היא נכונה ואנושית יותר מכל.
    הרעיון פה אינו הכסף עצמו… אלא הרעיון להביא את השינוי ביחס לנשים מתוכנו ,( הרי לא ייתכן שבד"כ אנחנו מרוויחות פחות).

    התנדבות זו זכות נעלה לא כל דבר צריך למדוד בתמורה אך אם ניתן לגמול לאדם שעושה את הכל שיהיה לנו נעים ושמח אז למה לא?….
    אליענה אני פשוט גאה בדרך החשיבה שלך יבוא יום ואני איישם אותה עם נשים אחרות…

  17. קודם כל הגני על גופן, אח"כ על נפשן.
    בכל כוחך, אליענה.
    עבודת קודש ומסירות.
    תבורכי.

  18. חני ליבנה

    את אשה מיוחדת במינה והפוסט הזה מרגש ונותן כוח,{גם השיר..}

  19. גיורא לשם

    מעניין וחשוב.

    • תודה רבה רבה לכל המגיבים, אין לכם מושג כמה תגובות כאלה הן חשובות. אני מתנצלת שאני מודה לכם באיחור כזה, פשוט נורא נורא עמוסה ולא מגיעה למחשב.
      יעל יקרה- אנחנו חייבות להיפגש בסופו של דבר. זה כזה פספוס.
      טלי-גם לי יש קושי עם אלימות, אבל אני מרגישה שמה שקורה בקיקבוקס אין לו כל קשר עם אלימות. כן יש לו קשר עם כוח- אבל כוח חיובי, שלא מכוון לשימוש לרעה אלא להקניית ביטחון.
      לי- תודה יקרה. מקווה שנהנית מהשיר.
      לוסי, תלמה- תודה רבה. ריגשתן אותי בתגובותיכן.
      איריס- אני מסכימה איתך לגמרי בעניין ההתנדבות. ותודה!
      אביטל- תודה!
      אחת, שחר מריו היקר, חני לבנה וגיורא לשם- תודה רבה רבה על תגובותכים.

      • אחת שאוהבת

        אליענה כייף שחזרת אלינו…

        מנסיוני לשיעורי הארובי קיקבוקס יש השפעה עצומה וחיובית מאוד לטווח הארוך יותר.
        בטווח הקצר , פר שיעור זה משחחר מסטרס ולחץ נפשי.

        לטווח הארוך זה מרגיע באופן מסיום את הנפש היותר לחוצה , היסטרית וחרדה.

        אני חושבת שזה עובד באופן מסויים גם על פחדים "הישנים" בנבחי נישמתנו , ממזער אותם והופך אותנו לחזקים מול החברה ומול עצמנו.

      • הייתי חייבת להעלות גם את השיר המדהים הזה בתקווה שתתחברי גם אליו

        לראות את האור
        אפרת גוש
        מילים: ברק פלדמן
        לחן: אסף אמדורסקי

        כי ראיתי את דרכי נעלמת
        ביער סבוך, בין קירות חורשים
        ובתוך האדמה המדממת
        רגלי ננעצות, היכו שורשים

        ולרגע יכולתי לשמוע
        עלים מלמדים שירתם
        ורציתי לעלות גבוה
        לפרוח איתם

        הכרתי טיפותיו של הגשם
        נקוות בתוכי, יורדות מתחתי
        והרוח קרה ונואשת
        הקפיאה אותי, הכבידה עלי

        ולרגע יכולתי לנגוע
        בקצה הכאב האפור
        ורציתי לעלות גבוה
        לראות את האור

        אומרים השמיים כחולים מעלינו
        מלאים באורות
        אולי יום אחד אוכל גם אני לראות
        לראות…

        ונפלתי לארץ, בשקט
        עצמתי עיני, אטמתי ליבי
        והרגשתי איך אני מתפרקת
        מכל כאבי, מכל בדידותי

        ולרגע יכולתי לברוח
        כנוצה על כנפה של ציפור
        והצלחתי לעלות גבוה
        לראות את האור
        לראות את האור

        • אחת שאוהבת

          "ולרגע יכולתי לברוח
          כנוצה על כנפה של ציפור
          והצלחתי לעלות גבוה
          לראות את האור
          לראות את האור"

          כמה וכמה פעמים מילים אלו עולות לנו בראש במצבים קשים או לא מאוזנים בחיינו???

          החוכמה הינה לקחת אוויר עמוק לאסוף את כוחותינו האחורנים, להיזכר עד כמה שאנחנו שוות ,להרים ראשנו מעל הסיטואציה , מעל הרגש הכואב, המאכזב, המפחד ולבחור לראות את האור.
          בהצלחה לכם .

          • רֵק שֶׁלִפְעַמִים אֶפְשָר לִחְיוֹת עִם מַלְאַךְ
            כְּשֶׁרוֹצִים לַלֶכֶת יוֹצֶאת מִפְלֶצֶת
            שֶׁלֹא יַעֲזְרוּ בְּעִיטוֹת וְאֶגְרוֹפִים
            הוּא לֹא מַכֶּה
            רַק לֹא נוֹתֶן לַלֶכֶת
            הוּא לֹא תּוֹקֶף
            רַק פּוֹצֵעַ בְּמִילִים.
            וְאֶפְרַת גּוֹשׁ וְחוּגִים
            לֹא יַעֲזְרוּ כָּאן
            רַק נְחִישׁוּת וְשֶקֶט פְּנִימִי
            יְנַצְחוּ אֶת הַקָּשֶה וְהַחָלָשׁ
            שֶׁנוֹלְדוּ בְּאִישׁ
            שֶׁלֹא רוֹצֶה לַתֶת לִי
            לַלֶכֶת.

          • טקסט מרגש ועצוב יחד , נכון לא רק אפרת גוש וחוגים יכולים להוביל אדם מהמקום הכפוי שבו הוא שרוי במקביל צריך גם טיפול נפשי והרבה התבוננות פנימית על כמה שמותר לנו לחיות.

השאר תגובה ל אחת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג