בננות - בלוגים / / אלה שנלחמו נגד השנאה והשנאה קמה עליהם.
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

אלה שנלחמו נגד השנאה והשנאה קמה עליהם.

 

אתמול בצהריים הלכתי לאזכרה במלאת עשרים שנה להירצחה של זיוה גולדובסקי זיכרונה לברכה. זיוה הייתה חברה טובה של רוני בן זוגי.

אני לא יודעת מי מכם זוכר את סיפור הרצח הנורא הזה שאירע בקיץ של שנת 1988. זיוה נרצחה באל בירה, עיירה סמוכה לרמאללה. אין ברצוני להיכנס לפרטי הרצח, אבל כן הייתי רוצה לומר משהו על דמותה של זיוה, שאותה לא הכרתי, כפי שהיא מצטיירת מסיפוריו של רוני ושל אחרים.

זיוה הייתה פעילת שלום. נערה צעירה מבריקה חכמה ומלאת אמונה באדם ובכוחו. היא דגלה באידיאולוגיה מרקסיסטית, האמינה בשלום, כתבה שירים יפהפיים והביאה איתה טוב ואמונה לכל מקום אליו הלכה.

החברים של זיוה פתחו אתר לזכרה שכתובתו היא :

 

http://www.ziva.org.il.

 

אתמול, ליד קברה, כשהשמש שמעלינו להטה בלי שום רחמים קרא רוני שניים משיריה, ולפני שהחל לקרוא הוא אמר דברים שנחקקו בליבי. "זיוה נהרגה בקרב," כך אמר, "בקרב שנלחמה בו יחידה קטנה אך מובחרת. החברים ביחידה הזו היו מהטמה גנדי, אנואר סדאת, יצחק רבין ומרטין לותר קינג. אנשים שנלחמו מגד השנאה והשנאה קמה עליהם."

 

אין לי הרבה מה להוסיף. כאב גדול היה שם אתמול בבית הקברות בו נאספו בני המשפחה והחברים של זיוה שהכירו אותה  מבית הספר בחולון ומתנועת נוער מפ"ם בה הייתה חברה.

.אחר כך כשישבנו בבית הוריה והסתכלנו באלבומים הופיעה שם תמונה של זיוה מהטיול השנתי של כיתה יב להרי אילת. ורוני שאל, "זה הטיול שבו זרקו עליה אבנים?" וחבר אחר אישר. וכששאלתי מזועזעת מדוע זרקו על זיוה אבנים, הסבירו לי שבדיוק אז פרצה האינתיפאדה הראשונה וזיוה ניסתה להסביר לחבריה לכיתה מה מניע את זורקי האבנים, מה עומד מאחורי האקט האלים הזה. חבריה לכיתה בתגובה, זרקו עליה אבנים כדי שתרגיש מה זה.

 

באמת שתכננתי בשבועות הקרובים אך ורק לספר מסיפורי הסמינר שהנחיתי בגרמניה. אבל בחרתי לספר גם על זיוה גולדובסקי זיכרונה לברכה. נדמה לי שלגמרי ברור למה.

 

 

14 תגובות

  1. כן, לגמרי ברור.

    אני לא מכירה את הסיפור או את דמותה אבל בהחלט ברור ומוצדק ורלבנטי ועצוב, כמובן.

    אני חושבת אבל שאנחנו "מחנה השלום" צריכים להיזהר מאוד שלא ליפול למלכודת המיליטריסטית של קידוש המוות.

    בלי להכיר את זיוה, אין לי ספק שהמוות שלה היה מיותר ואין לי ספק שהיא היתה מצליחה לקדם את הרעיונות שהאמינה בהם הרבה יותר לו היתה חיה.

    זה ברור, אבל צריך להיאמר. גם כשהמתים שייכים ל"צד שלנו", המוות שלהם שייך לצד השני של המתרס.

  2. אליענה, מרגש. ועוד מרגשת בעיניי היכולת שלך לדבר על שלום, על אהבה, על מה שמחבר ולא מה שמפריד, יום יום. כי את רובנו (בשם עצמי אני מדברת) היומיומי הזה מכריע, יום יום. מחזקת את ידייך.

  3. עדנה גור אריה

    טוב שהעלית את זה

  4. כל כך עצוב. זיווה היתה רגישה כל כך ומוכשרת. נשמה יפה. קשה סיפור זריקת האבנים. חזקים וקשים דבריו של רוני. תודה שסיפרת, אליענה.

  5. זה אני רוני,חבר של אליענה.
    רציתי להוסיף כמה פרטים. זיוה
    נרצחה מסיבות אישיות ופוליטיות
    כאחת וזה מאד אופיני לה,כמי
    שהאישי והפוליטי היו אצלה אחד.
    למעשה היא היתה אמורה להתחתן
    עם בחור פלסטיני בשם מחמוד.הוא
    בא לבקש את ידה מאביה והם חיפשו
    דירה לגור בה באיזור המרכז.אף
    אחד לא רצה להשכיר דירה לזוג
    מעורב שכזה ולכן זיוה נסעה כמה
    פעמים לראותו באל בירה וישנה
    בדירתה של אחותו. בשלב מסוים,
    היא באה לחפש אותו כמה פעמים
    והוא לא היה.האם התחמק ממנה?
    לא ברור.בלילה בו נרצחה,הלכה
    עם ידידו של מחמוד למקשת
    האבטיחים שלו.לפי טענתו במשפט
    הוא בקש ממנה להשיג לו אקדח
    כדי לבצע מעשה טרור.היא התוכחה
    איתו וכשהלכה בכעס פחד שתלשין
    עליו ,חנק אותה,הרג אותה באבן
    ולאחר מכן שרף את גופתה. לדעתי
    גירסתו היא שקר. ראשית מתוך
    היכרות איתה,נערה בת 18 שדברה
    כל הזמן על שלום, יכול היה להבין
    מראש שלא תביא לו אקדח. אם זה
    היה מן "מבחן נאמנות" מדוע לא
    הכין נשק קר למקרה ש"תיכשל"
    במבחן. יש לי תחושה ,מתוך דרך
    הרצח, שהוא פשוט אנס אותה,שרף
    אותה כדי להעלים זאת ואחר כך
    התהדר בנוצות לאומיות,כמו שקורה
    הרבה פעמים גם אצלנו. האישי כאמור
    הוא הפוליטי. זיוה מתה בגלל אהבתה.

  6. זה אני רוני,חבר של אליענה.
    רציתי להוסיף כמה פרטים. זיוה
    נרצחה מסיבות אישיות ופוליטיות
    כאחת וזה מאד אופיני לה,כמי
    שהאישי והפוליטי היו אצלה אחד.
    למעשה היא היתה אמורה להתחתן
    עם בחור פלסטיני בשם מחמוד.הוא
    בא לבקש את ידה מאביה והם חיפשו
    דירה לגור בה באיזור המרכז.אף
    אחד לא רצה להשכיר דירה לזוג
    מעורב שכזה ולכן זיוה נסעה כמה
    פעמים לראותו באל בירה וישנה
    בדירתה של אחותו. בשלב מסוים,
    היא באה לחפש אותו כמה פעמים
    והוא לא היה.האם התחמק ממנה?
    לא ברור.בלילה בו נרצחה,הלכה
    עם ידידו של מחמוד למקשת
    האבטיחים שלו.לפי טענתו במשפט
    הוא בקש ממנה להשיג לו אקדח
    כדי לבצע מעשה טרור.היא התוכחה
    איתו וכשהלכה בכעס פחד שתלשין
    עליו ,חנק אותה,הרג אותה באבן
    ולאחר מכן שרף את גופתה. לדעתי
    גירסתו היא שקר. ראשית מתוך
    היכרות איתה,נערה בת 18 שדברה
    כל הזמן על שלום, יכול היה להבין
    מראש שלא תביא לו אקדח. אם זה
    היה מן "מבחן נאמנות" מדוע לא
    הכין נשק קר למקרה ש"תיכשל"
    במבחן. יש לי תחושה ,מתוך דרך
    הרצח, שהוא פשוט אנס אותה,שרף
    אותה כדי להעלים זאת ואחר כך
    התהדר בנוצות לאומיות,כמו שקורה
    הרבה פעמים גם אצלנו. האישי כאמור
    הוא הפוליטי. זיוה מתה בגלל אהבתה.

  7. זה אני רוני,חבר של אליענה.
    רציתי להוסיף כמה פרטים. זיוה
    נרצחה מסיבות אישיות ופוליטיות
    כאחת וזה מאד אופיני לה,כמי
    שהאישי והפוליטי היו אצלה אחד.
    למעשה היא היתה אמורה להתחתן
    עם בחור פלסטיני בשם מחמוד.הוא
    בא לבקש את ידה מאביה והם חיפשו
    דירה לגור בה באיזור המרכז.אף
    אחד לא רצה להשכיר דירה לזוג
    מעורב שכזה ולכן זיוה נסעה כמה
    פעמים לראותו באל בירה וישנה
    בדירתה של אחותו. בשלב מסוים,
    היא באה לחפש אותו כמה פעמים
    והוא לא היה.האם התחמק ממנה?
    לא ברור.בלילה בו נרצחה,הלכה
    עם ידידו של מחמוד למקשת
    האבטיחים שלו.לפי טענתו במשפט
    הוא בקש ממנה להשיג לו אקדח
    כדי לבצע מעשה טרור.היא התוכחה
    איתו וכשהלכה בכעס פחד שתלשין
    עליו ,חנק אותה,הרג אותה באבן
    ולאחר מכן שרף את גופתה. לדעתי
    גירסתו היא שקר. ראשית מתוך
    היכרות איתה,נערה בת 18 שדברה
    כל הזמן על שלום, יכול היה להבין
    מראש שלא תביא לו אקדח. אם זה
    היה מן "מבחן נאמנות" מדוע לא
    הכין נשק קר למקרה ש"תיכשל"
    במבחן. יש לי תחושה ,מתוך דרך
    הרצח, שהוא פשוט אנס אותה,שרף
    אותה כדי להעלים זאת ואחר כך
    התהדר בנוצות לאומיות,כמו שקורה
    הרבה פעמים גם אצלנו. האישי כאמור
    הוא הפוליטי. זיוה מתה בגלל אהבתה.

    • איזו טרגדיה, נכנסתי לאתר, דמותה היפה והתמימה הקסימה אותי, אולי היתה יותר מדי תמימה והאמינה לשוא בטוב שבאדם.

    • מחריד! כמה תום ויופי היו בה.
      מחמוד לא יצר קשר עם משפחתה לאחר הרצח? לא אמר דבר?

      • מחמוד התקשר להורים של זיוה לאחר הרצח. הוא שאל למה זיוה לא הודיעה לו
        לפני שבאה (או אולי אני מתבלבל והוא
        אמר זאת לאביה לפני הרצח). בכל אופן מה שבטוח הוא שבשיחה זאת אבא של זיוה שאל את מחמוד "בכית?" ומחמוד ענה "אלוהים יודע".

        • אין לי מילים. מניחה שגם הוא נחקר.
          במקומותיי שמעתי את הביטוי "רק אלוהים יודע" כאישור. הרבה עלום בסיפור. מאוד מאוד עצוב.

          • תודה לכל המגיבים, וגם לרוני ששפך קצת אור על הסיפור. באמת מדובר בטרגדיה איומה ובהמון כאב. יחד עם זאת הזיכרון חשוב ואני מקווה שהרבה קוראים ייכנסו לאתר לזכר זיוה.

  8. טובה גרטנר

    אליענה
    מודה ומתוודה שהנושא מרתיע
    ניכנסתי וקראתי= ובאמת אם שם הפוסט היה אחר הייתי ניכנסת – כי אני אוהבת לקרא מה שאת כותבת.
    הייתי קוראת לפוסט על שם זיוה, חברה שלא הכרתי
    תודה לך על הפוסט הנוסף והמתלונן, זה במקום להזכיר לי כמה שאני "סגורה בעולמי"
    להתראות שלך טובה

    • שירה, אחות אליענה

      תפסתי אותך מהבלוג של אחותי.
      איך היה פסטיבל הג"ז?
      מה שלומך ככה בכללי?
      איך אופיר ?
      תכתבי לי ישר למייל, כי אין לי בלוג . יום אחד אני לא אתאפק ואפתח.

השאר תגובה ל רוני ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג