נהרות זורמים בי, שניים, איתנים, עזים, אני נסחפת בשמחה, בצער. תמיד הכל ביחד. כמו שני קוים. מקבילים. והם נפגשים, מתערבלים… זורמים בי הלאה, הלאה…..   להרצאה – מסע אישי מעבר – לכאב – על החיים בין השמחה והצער

שני שירים לאבות ולאמהות שאיבדו ילדים במלחמות שהן תמיד מיותרות . עוד מעט   /   יפה כפיר   תמיד אני צוחקת תמיד אני בוכה אתי תמיד – בתי החיה, ובתי המתה. וכך – לאט, בין הקצוות, אובדת לי צלילות הדעת. עוד מעט כמו המשוגעת של  הכפר אטמון ראשי ברמץ חם של מדורה, אצרח אל השמים אל האדמה לקול צחוקם של ילדים ...