מסע אישי על פני הגלובוס חדש – בננות – בלוגים אתרים
כאב עם חיוכים בהודו
הצילום לא מסגיר את כמות הייסורים של האיש הנעים הזה.
כשכואב לי – תנו לי ליילל. אל תגידו לי – את חזקה, אשה כמוך, ובקרוב עבר תרקדי….
אני רוצה לצעוק את הכאב שלי שלי. לצעוק אותו אל השמיים, אל האדמה.
צריך לתת מקום לכאבים.
צריך לתת לצער מרחבים לתפוח,
צריך לתת לסבל זמן לגדוש את החיים,
לתת להם לגדול עד התפקעות נימי הדם, עד שיכאב כל כך נורא, עד שאצרח אל השמיים
אל האדמה
ולא אדע נפשי
מכאב מסבל צער ואימה.
רק אז
ארגיש נפלא
בבוא ההקלה,
ההרפיה,
רק עם חלוף הכאב אדע
כמה מתוק
פשוט להיות,
לרקוד
לחיות..