מסע אישי על פני הגלובוס חדש – בננות – בלוגים אתרים
האש היא אור וחום
האש תמיד עושה לי חם בלב, ומפחידה אותי מאד.
היא מעוררת התרגשות, סוערת מלהיטה – ומפחידה.
בכל מקום. בכל תרבות.
ייראה. הזו המילה, יראת כבוד למה שלא מובן, למשהו נשגב מבינתנו.
אני – נסעתי בעקבות הלהבות.
ראיתי אש בכל מקום – על פני הגלובוס וגם כאן כאן בבית.
תמיד האש היא במרכז: היא אש המדורה,
היא אש בוערת בכירה.
היא לב לבו של המטבח בבית,
האש בוערת טקסים פולחנים בכל מקום: נרות ולפידים, אבוקות ואור ועשן.
כך דולקים שמונה נרות בחנוכה שלנו,
כך דולקות הלהבות במרחקים, בטקסי גרוש שדים, וכשיש צורך לספר על נס גדול שהיה שם…. או כאן.
אני – נסעתי – התחממתי לאור הלהבות, והתרגשתי. האש תמיד גורמת התרגשות.
ראיתי המוני מאמינים : במצבי אקסטזה ושמחה, בהתרגשות, באמונה זכה.
האש בוערת בעיניים של מאמינים בכל מקום.
האש היא זו שמלבה את השמחה – ובימים של טקס מצער, עצוב, שם האש מלווה את הגוף אל עולם אחר, מעבר לעולם שלנו, כשהנשמה…. ענין של אמונה…
ראייתי אש בכל מקום" בהודו, גואטמלה, סין, ירושלים ובני ברק.
חשבתי בלבי" מה בין חנוכה שלנו, חג האור, חג הנרות והלהבות – לפולחנים של אור ואש בעולמות זרים ורחוקים?
