לֵיִלוֹתַי כּוֹתְבִים את שירי
לֵילוֹתַי כּוֹתְבִים אֶת שִׁירַי
וַאֲנִי עִילֶגֶת בִּקְרִיִאָתַם
מְחַזֶּרֶת אַחַר רְמָזִים
אַךְ עוֹצֶמֶת עַיִן לְמוּל הָרָזִים
תָּרָה אַחַר פֵּרוּשׂ אֶפְשָׁרִי
אַךְ שׁוֹמֶטֶת אֶת הָעִקָּר לְתוֹךְ הָאַקְרָאִי
נוֹתֶנֶת לָהֶם לִמְעֹד לִתְהוֹם נְשִׁיָּה
לְתַעְתּוּעֵי לַיִל, לַקּוֹלוֹת וַהֲזָיָה
נוֹצֶרֶת רִגְּשַׁתְּ חֲלוֹם וְחֶלְקִי חֲלָקָיו
אַךְ זוֹנַחַת הַפֵּשֶׁר וְכָל מְסָרַיו
מְגֵרוֹת סְגוּרוֹת
הֵיטֵב אָרוּזוֹת
עַל בָּרִיחַ נְעוּלוֹת
רַק הֲצָצָה קְצָרָה מְאַפְשְׁרוֹת
וּכְבָר נִסְגְּרוּ מֵחָדָשׁ
תְכוּלָתַן – נִיחוֹחַ לִילָךְ וְגַם עָשׁ
אוּלַי בְּתֵאַטְרוֹן הַלַּיִל הַמְּכֻשָּׁף
יֵחַשְׂפוּ שׁוּב מִי תְּהוֹם בַּחֲרִי-אַף
לִרְגָעִים יָסִיטוּ וִילוֹן
וְשׁוּב אָצִיץ
וְלִבִּי שְׂדֵה- מָדוֹן…
3.6.2013