פינת הליטוף/שוקי גוטמן
מִתְיַשֵּׁב בְּפִנַּת הַלִּטּוּף
שֶׁל עַצְמִי.
אִשּׁוּר כְּנִיסָה חַד-פַּעֲמִי,
שְׁעוֹת פְּתִיחָה מֻגְבָּלוֹת,
מֻמְלָץ מִגִּיל חֲמִשִּׁים בִּלְבַד.
רַגְלַיִם עַל סַפְסַל עֵץ,
לֹא הוֹלֵךְ רָחוֹק.
מַלְבּוּשׁ פָּג תֹּקֶף,
מִכְנָס קְצַר מוֹעֵד,
סַנְדְּלֵי אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת.
מִתְיַדֵּד עִם סוּגֵי חַיּוֹת שֶׁבִּי.
חֲמוֹר כָּנוּעַ עִקֵּשׁ,
תֻּכִּי פַּטְפְּטָן בַּעַל תּוּשִׁיָּה,
טַוָּס מָצוּי מְהֻדָּר,
אַרְנֶבֶת שְׁאַפְתָּנִית רְגִישָׁה.
מֶזֶג הָאֲוִיר מְצֻיָּן
אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר שָׁעוֹת.
מִתְלַהֵב מִיּוֹנֵי עֲנָק לְבָנוֹת,
מְהַלֵּךְ בֵּין תַּרְנְגוֹלוֹת מְנַקְּרוֹת,
מִתְקָרֵב לְפָרוֹת קְדוֹשׁוֹת.
מַאֲכִיל אֶת כֻּלָּן בְּדִבְרֵי שֶׁבַח
עַד שֶׁמִּתְעַלְּפוֹת
וְגַם אֲנִי.
כֶּלֶב מְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב.