אהבה קדומה/שוקי גוטמן
בּוֹאִי אֵלַי, אַהֲבָה קְדוּמָה,
חֲבֵרַת אֱמֶת, וְתִתְפַּשְּׁטִי.
מָאַסְתִּי בְּמַעֲרֻמֵּי בָּשָׂר,
פָּנִים נְפוּלוֹת,
גּוּף רוֹעֵד וְשָׁבוּר.
אֲקַנֵּא לָךְ עַד זְרִיחָה
בְּקֹר בֹּקֶר מְלַטֵּף,
אֶתְרוֹצֵץ בְּנַעֲלַיִם בֻּצִּיּוֹת
בִּשְׂדֵה זְרִיעַת שִׁיר מַעֲלוֹת.
סַפְּרִי לִי הַכֹּל:
עֲלִילוֹת מְטֹרָפוֹת,
מֶרְחֲבֵי שִׁכְחָה אֵינְסוֹפִיִּים
וְזִכְרוֹנוֹת רַבֵּי מֶכֶר.
בּוֹאִי, אַהֲבָה קְדוּמָה,
עוֹרִי לֹא עָבֶה בִּמְיֻחָד.
אֶתְנוֹעֵעַ עִמָּךְ.
יֹאמְרוּ: הִשְׁתַּגַּעְתִּי.
חָשׂוּף לְתַעֲנוּגוֹת רוּחַ,
סִכּוּיִים תְּלוּשֵׁי עָלִים,
חֲרָטוֹת שֶׁיֵּרָשְׁמוּ בְּדִבְרֵי יָמִים.
בּוֹאִי אֵלַי, אַהֲבָה קְדוּמָה,
תִּתְפַּשְּׁטִי וַאֲסַפֵּר.