לְתַנִּינָה לֹא הָיָה מַה לַּעֲשׂוֹת. הִיא הִבִּיטָה בְּקֻרְקְבָן בְּכַעַס וְאָמְרָה: "אִם אֵין לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת אַל תָּבוֹא אֵלַי לְהִתְלוֹנֵן, פָּשׁוּט תִּתְאַמֵּן לַעֲשׂוֹת יותר טוב, מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ לַּעֲשׂוֹת." אֲבָל קֻרְקְבָן לֹא הֵבִין מַה הִיא אוֹמֶרֶת, וְתַנִּינָה הָיְתָה נִרְגֶּזֶת מִכְּדֵי לְהַסְבִּיר. הִיא עָמְדָה בְּבֵית הַמַּעֲלִית הַקָּטָן שֶׁלָּהּ עַל הַגַּג וְהִבִּיטָה לְמַטָּה. בַּעֲדִינוּת, כְּמוֹ פַּרְפָּר גָּדוֹל, צָנַח מוּל עֵינֶיהָ עָלֶה עֲנָקִי עַל הָאֲדָמָה.

"זֶהוּ," אָמְרָה תַּנִּינָה, שֶׁבְּתוֹר מְכַשֵּׁפָה לֹא הָיְתָה לָהּ שׁוּם בְּעָיָה לָעוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֲבָל לִנְשֹׁר לֹא יָדְעָה. "צריך לֲלַמֵּד אֶת קֻרְקְבָן לִנְשֹׁר." אמרה תנינה, אֲבָל קֻרְקְבָן לֹא גִּלָּה כָּל הִתְלַהֲבוּת לְלִמּוּדִים. תַּנִּינָה הִתְעַצְבְּנָה. הִיא כִּוְּצָה אֶת שְׁתֵּי גַּבּוֹתֶיהָ עַד שֶׁנִּרְאוּ כְּמוֹ גַּבָּה אַחַת.

"חָתוּל צַר-מֹחַ שֶׁכָּמוֹךָ," אָמְרָה. "אַתָּה לֹא רוֹאֶה אֵיזוֹ הִזְדַּמְּנוּת נֶהְדֶּרֶת יֵשׁ לְךָ? מַה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לִנְשֹׁר בַּחַיִּים וְתִהְיֶה חֲסַר-נִשּׁוּר? זֶה לְטוֹבָתְךָ. אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת, וְאַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיד לִי תּוֹדָה רַבָּה."

וְהִיא הִתְחִילָה לִזְרֹק אֶת קֻרְקְבָן, קֹדֶם מֵהַכִּסֵּא לָרִצְפָּה, אַחַר כָּךְ מֵהַשֻּׁלְחָן לָרִצְפָּה, וּכְשֶׁגָּמְרָה אֶת הָאִמּוּנִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֶחְלִיטָה לִזְרֹק אוֹתוֹ לְפִי סֵדֶר הַקּוֹמוֹת. קֹדֶם מִן הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה לְמַטָּה, אַחַר כָּךְ מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה לְמַטָּה, וּמִן הַשְּׁלִישִׁית. קֻרְקְבָן קָפַץ יָפֶה מְאֹד, אֲבָל מִשּׁוּם מָה מָצְאָה בּוֹ תַּנִּינָה בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה פְּגָם. זֶה לֹא הָיָה נִשּׁוּר עָדִין כְּמוֹ שֶׁל הֶעָלֶה הַהוּא.

''לְשֵׁם כָּךְ עָלַי לִזְרֹק אוֹתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ בֶּאֱמֶת,'' חָשְׁבָה תַּנִּינָה.

אֲבָל אָז נִזְכְּרָה שֶׁהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְלַמֵּד מִישֶׁהוּ הִיא לָתֵת לוֹ דֻּגְמָה. הִיא צִוְּתָה עַל קֻרְקְבָן שֶׁיַּעֲמֹד בָּאֲוִיר, בְּגֹבַהּ הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ הֵיטֵב, וּבְעַצְמָהּ עָלְתָה לַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית. תַּנִּינָה פָּחֲדָה מְאֹד, אַף שֶׁלֹּא גִּלְּתָה זֹאת, וּבִזְמַן שֶׁקָּפְצָה, חָלְפָה בְּרֹאשָׁהּ מַחְשֶׁבֶת נִשּׁוּר: ''הַלְוַאי שבִמְקוֹם לָעוּף בָּאֲוִיר הָיִיתִי עַכְשָׁו יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא.''

וכמו תמיד, תנינה מכשפה קוסמת ומה שהיא חושבת קורה לה, וכָּךְ קָרָה גַּם הַפַּעַם. הִיא מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת, אֲבָל לֹא עַל כִּסֵּא, אֶלָּא עַל גַּב גָּמָל שֶׁעָבַר שָׁם. לַגָּמָל קָרְאוּ "יוֹם-יוֹם", אֲבָל הוּא הָיָה שָׁחֹר. תַּנִּינָה הִסְפִּיקָה לַחְטֹף אִתָּהּ אֶת קֻרְקְבָן. הַגָּמָל לֹא עָבַר שָׁם בְּמִקְרֶה, אֶלָּא בְּכַוָּנָה לַחְטֹף אוֹתָהּ.

יוֹם-יוֹם הַגָּמָל לָקַח אֶת תַּנִּינָה וְאֶת קֻרְקְבָן אֶל מִחוּץ לָעִיר, שָׁם רָכַן וְאָמַר בְּלַחַשׁ: "אַתְּ מְכַשֵּׁפָה, לֹא?"

וְתַנִּינָה אָמְרָה: "בֶּטַח."

"נָפְלָה עָלַי צָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד," אָמַר יוֹם-יוֹם. "אַתְּ רוֹאָה שֶׁאֲנִי שָׁחֹר כִּקְטִיפַת לַיְלָה?" וְהוּא סִפֵּר בְּעֶצֶב אֵיךְ בִּלְבְּלוּ לוֹ אֶת הַשֵּׁם וּבִמְקוֹם לילה קָרְאוּ לוֹ יוֹם-יוֹם, וּלְאָחִיו (שֶׁהוּא לָבָן כְּמוֹ חָלָב) הִתְבַּלְבְּלוּ וְקָרְאוּ לילה.

"בֶּטַח," אָמְרָה תַּנִּינָה. "כָּל אֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ עִם שֵׁם הָפוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ נִהְיֶה הָפוּךְ."

"אָז תַּהַפְכִי לִי אֶת הַשֵּׁם," הִתְחַנֵּן יוֹם-יוֹם, "כִּי אֲנִי לֹא יָכוֹל לִישֹׁן."

"כְּמוֹ כְּלוּם," אָמְרָה תַּנִּינָה. אֲבָל בְּאָזְנוֹ שֶׁל קֻרְקְבָן לָחֲשָׁה: "כָּכָה זֶה, אוֹ שֶׁאֵין לְךָ בִּכְלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ." וּלְיוֹם-יוֹם אָמְרָה: "אָסוּר לְהַחֲלִיף שֵׁם בְּבַת-אַחַת. לִפְנֵי שֶׁמְּקַבְּלִים שֵׁם חָדָשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת זְמַן מָה בְּלִי שֵׁם."

"בְּסֵדֶר," אָמַר יוֹם-יוֹם. "אָז אֵיךְ יִהְיֶה הַשֵּׁם שֶׁלִּי?"

"סְתָם," הֵשִׁיבָה תַּנִּינָה.

וְיוֹם-יוֹם אָמַר: "בְּסֵדֶר, אֲבָל אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה שֵׁם טוֹב בִּשְׁבִיל לִישֹׁן?"

"בְּכָל שֵׁם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר," עָנְתָה תַּנִּינָה, "בִּתְנַאי שֶׁהוּא מַתְאִים. נִמְדֹּד אוֹתוֹ וְנִרְאֶה אִם זֶה שֵׁם בַּגֹּדֶל שֶׁלְךָ."

אֲבָל יוֹם-יוֹם רָאָה שֶׁהִיא לֹא בְּטוּחָה, וְהוּא אָמַר בִּזְהִירוּת: "אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאֵרָדֵם וְלֹא יִהְיֶה לִי שֵׁם לָקוּם בּוֹ."

"תֵּרָגַע תֵּרָגַע," אָמְרָה תַּנִּינָה,"אַתָּה תִּישַׁן לְךָ וְאֲנִי אֵשֵׁב עַל הַדַּבֶּשֶׁת שֶׁלְּךָ. כְּשֶׁתִּתְעוֹרֵר וְתִרְאֶה שֶׁאֲנִי אֲנִי, תֵּדַע לְפִי זֶה שֶׁאַתָּה אַתָּה."

יוֹם-יוֹם, שֶׁהָיָה לְרֶגַע "סְתָם-סְתָם" וְעַכְשָׁו הָפַךְ לְ"תֵרָגַע-תֵרָגַע", נִרְדַּם, אֲבָל הִסְתּוֹבֵב בְּחֹסֶר שֶׁקֶט מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְתַנִּינָה שֶׁיַּשְׁבָה עַל גַּבּוֹ נִבְהֲלָה וְהִתְחִילָה לִנְשֹׁר. בְּרֹאשָׁהּ חָלְפָה מַחֲשָׁבָה: ''הַלְוַאי שבִמְקוֹם לִנְשֹׁר הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת עַכְשָׁו עַל כִּסֵּא,'' וּכְמוֹ תמיד, מה שתַנִּינָה חושבת קורה לה, הִיא מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת, אֲבָל לֹא עַל כִּסֵּא, אֶלָּא עַל גַּב גָּמָל שֶׁעָבַר שָׁם בְּמִקְרֶה. הַגָּמָל הָיָה לָבָן כְּמוֹ חָלָב וְהוּא הִתְנַהֵל בַּעֲיֵפוּת כָּזֹאת עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוא מוֹלִיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ. תַּנִּינָה אָמְרָה: "אַל תַּגִּיד אַף מִלָּה. אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁקּוֹרְאִים לְךָ לילה וְאַתָּה אָחִיו שֶׁל יוֹם-יוֹם, וְאַתָּה לֹא יָכוֹל לִישֹׁן, כִּי הֶחֱלִיפוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ."

"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת? אַתְּ מְכַשֵּׁפָה?" שָׁאַל לילה.

"דַּי עִם הַשְׁאֵלָה הַזֹּאת," הִתְרַגְּזָה תַּנִּינָה. "אַתָּה פָּשׁוּט תֵּרָגַע וְתֵלֵךְ לִישֹׁן וַאֲנִי אֵשֵׁב עַל הַדַּבֶּשֶׁת שֶׁלְּךָ, וּכְשֶׁתִּתְעוֹרֵר וְתִרְאֶה שֶׁאֲנִי אֲנִי, תֵּדַע לְפִי זֶה שֶׁאַתָּה אַתָּה."

תֵּרָגַע הַלָּבָן, אָחִיו שֶׁל תֵּרָגַע הַשָּׁחֹר, שָׁמַע וְנִרְדַּם מִיָּד. עַכְשׁיָו הָיְתָה תַּנִּינָה שְׁרוּיָה בְּצָרָה. מַה יִּהְיֶה אִם יוֹם-יוֹם יִתְעוֹרֵר וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא אָחִיו, אוֹ לְהֵפֶךְ? הִיא הֶחְלִיטָה לְהָעִיר אֶת שְׁנֵי הַגְּמַלִּים מִיָּד וּלְהַחֲלִיף אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ הָיָה. תַּנִּינָה הֵעִירָה אֶת הָאַחִים, הֶעֱבִירָה לְשָׁחֹר אֶת הַשֵּׁם לילה וּלְלָבָן אֶת הַשֵּׁם יוֹם-יוֹם, וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ לִישֹׁן בַּעֲיֵפוּת מְרֻבָּה, בְּטוּחִים שֶׁהַפַּעַם יִתְעוֹרְרוּ מִן הַשֵּׁנָה חֲזָרָה אֶל עַצְמָם.

תַּנִּינָה פָּחֲדָה שֶׁאִם תִּנְשֹׁר שׁוּב יַעֲבֹר שָׁם בְּדִיּוּק גָּמָל שְׁלִישִׁי שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ צָהֳרַיִם וְהִיא תִּצְטָרֵךְ לָתֵת לוֹ שֵׁם, וְשׁוּב יַתְחִיל הָעִנְיָן מֵהַתְחָלָה. לָכֵן שָׂמָה תַּנִּינָה אֶת קֻרְקְבָן תַּחַת סַנְטֵרָהּ ונִתְּרָה נִתּוּר קַל כְּלַפֵּי מַעְלָה בִּזְרוֹעוֹת פְּרוּשׂוֹת. הִיא חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ שֶׁאִם יַבִּיט עָלֶיהָ מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל הָרֹאשׁ, וַדַּאי יַחְשֹׁב שֶׁהִיא נוֹשֶׁרֶת לְמַטָּה בְּרַכּוּת שֶׁל עָלֶה עֲנָקִי.