בננות - בלוגים / / תיק גבורה
הבלוג של טל
  • טל רבינוביץ'

    ילידת 1966, אימא לארנון, לאיתמר וליונתן, חיפאית, עצמאית, מרצה (בנושאי אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים), סופרת ("כלה ונחרצה" הוצאת ספרית-פועלים, "עורך הדין לשירותך" הוצאת ש"י - ספרות משפטית, "בנגורו הקנגורו" הוצאת דני ספרים (אזל), "מה אוכלים הדגים" הוצאת דני ספרים, "ניעור", הוצאת קרטוב),  מ.א בחינוך מיוחד, LLBבמשפטים. עורכת דין במקצועה. לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לאתרי האישי: לאתר האישי

תיק גבורה

תיק גבורה
מאת: טל רבינוביץ"
 
נפתח לו תיק פלילי במשטרה כיוון שהוא עלה על גג בית הכנסת במקום מגוריו וסירב להתפנות מגוש קטיף. התנגדותו ל"התנתקות" וסירובו להיעקר מביתו הובילו את "כוחותינו" להכותו – עד לאובדן ההכרה.
 
כשרצה להתגייס לצה"ל – נדחתה בקשתו בשל עברו הפלילי…
 
אבל הוא לוחם והוא לא מוותר; כפי שנלחם על הגנת ביתו, כך הוא נלחם על הזכות להגן על ארצו.
וניצח.
למרות טענת הקב"ן בדבר "חוסר כשירותו" לשרת, הוא התגייס לצה"ל ואף התקבל ל"סיירת אגוז" – כלוחם.
 
את מסע הרצח של מחבל הדחפור הוא קטע באמצעות 3 יריות מטווח אפס.
לא מנשקו האישי נורו היריות, שכן הוא כלל לא היה אז בתפקיד, אף מדיו לא היו לגופו. למעשה, איש לא קראו לדגל, ולא ניתנה לו פקודה;
זהו צו מצפונו אשר התווה לו דרך, פרי חינוכו שיצק ערכים למעשה גבורה והצלת החיים.
 
בהחלטה אמיצה ונחרצת, ללא היסוס וללא מורא, שלף אקדח מנרתיקו של איש ביטחון שהיה בקרבת מקום (מדוע היה הנשק בנרתיק?! הכיצד חוטפים נשק לאיש בטחון?!), הסתער על הדחפור, התקרב לטווח מגע עם המחבל וירה 3 כדורים בראשו… כמו שצריך – עד לווידוא הריגה.
 
הוא אחד שיודע מה צריך לעשות… ועושה את מה שצריך;
 
אז רציתי לומר לו: תודה.
תודה על הדוגמא, תודה על הגבורה.
 
רציתי להודות גם לאמו ולאביו, למחנכיו, לחבריו… לכל מי שמהווה את המצע עליו גדל והתחנך… הוא וכל 11 אחיו ואחיותיו. כן ירבו כמותו…
 
ובמרחק לא רב משם, בעיר האורות, [שלא ירבו כמותו ושלא יהיו בכלל שכמותו], הורשע בפלילים אנס, בדרן ידוע, כיוון שנורא רצה להגן על הנאותיו המיניות, ולכן פעל בערמומיות, בסתר, במרמה ותוך ניצול אחרות כדי לבוא לכדי סיפוק.
 
והוא אכן בא על סיפוקו, ולצה"ל לא הייתה שום בעיה איתו, מעולם. איש לא טען שהוא אינו "כשיר", ואימא שלו היא לא "מכונת תינוקות", כפי שנטען ברשעות לא אחת על אחרים.
 
אבל הוא ממש לא מעניין אותי הפעם. הוא כנראה יעניין את חבריו לתא בכלא… אלה שלא ממש מתים על גברים הנאלצים להפעיל תחבולות כדי להשיג "מין" ולהותיר אחריהם קרבנות, אלה שלא ממש נחשבים ל"גברים"…
 
מעניינים אותי דווקא אלה שבגלל התרשלות וזלזול – התרשלו בתפקידם, מעלו באמון הציבור, והעמידו את המתלוננת הפגועה ביותר מבין המתלוננות תחת אור הזרקורים כשחשפו את שמה ולא הקפידו לקיים את הצו השיפוטי – צו איסור פרסום שמה!
 
לפעמים אני רוצה להיות סלחנית, להבין, לקבל, להכיל ועוד כל מני מילים של עובדות סוציאליות מדופלמות יפות נפש… אבל עם כל הרצון הטוב… זה לא מצליח לי הפעם.
 
האם מערכת המשפט והאכיפה הן מערכות "כשרות", האם אפשר לסמוך עליהן? הכיצד תפוצה המתלוננת שנאנסה על ידי חנן גולדבלט, הרתה ממנו ועברה הפלה בשל כך… מי ששמה פורסם ברבים?
 
נתפר פה תיק – לא בדיוק תיק גבורה.

13 תגובות

  1. כמו שכתבתי כבר פעם אחת, את אישה ממש מפחידה.
    הפאשיזם שלך. הכוחנות. האלימות.
    תוצר יוצא מן הכלל של חברה ומדינה פאשיסטית וכוחנית.
    צריך לתת לך להדליק משואה ביום הנכבה.

    • אליענה תקראי בבקשה את התגובות של עצמך, האם אינך מזהה אלימות בתגובות שלך?! במקרה שלך נכונה האימרה "הפוסל במומו פוסל". את יצור אלים ודוחה!

      • אני קוראת את התגובות של עצמי, וגם אם יש בהן אלימות היא לא מגיעה לקרסוליים של מה שנכתב בפוסט הזה וכל אדם בר דעת יכול לראות את זה.
        אפשר להגיד עלי הרבה דברים. יצור אלים ודוחה זה לא אחד מהם.

        • איפה בדיוק ראית אלימות? כלפי מי ומה? לעצור את מסע הרצח זה אלימות בשבילך? האם ייתכן שהמושגים שלך מעוותים כל כך?! או תפיסת המציאות שלך פגועה כל כך?

          • אני לא מדברת על עצירת מסע הרצח. למרות שגם על האופן שבו זה נעשה אפשר לדון (כלומר, אני יכולה, אני לא בטוחה שאת/ה יכול). אני מדברת על שיר ההלל להתנגדות להתנתקות, על שיר ההלל ללחימה באשר היא, על שיר ההלל לוידוא ההריגה ועל האמירה שחינוך לכל אלה הוא החינוך הנכון.
            המתנחלים בגוש קטיף היו בעיני פושעים. כל מי שהולך ומתיישב על אדמה שנגזלה ממשיהו אחר הוא פושע בעיני. ההתנגדות להתנתקות הייתה אלימה מאין כמוה (וכן גם ההתנהגות של השוטרים והחיילים, הלא זו נורמה אצלנו להיות אלימים), וידוא הריגה הוא דבר מחריד בכל קנה מידה, להלל את מי שנלחם זו בעיני תפיסה מעוותת, ולשבח את החינוך המיליטריסטי והפאשיסטי שמקבלים במדינת ישראל, גם זה מעוות בעיני.
            אז בעיניך המושגים שלי מעוותים. זכותך. כמו שזו זכותי להחזיק בדעות שלי ולהגיד אותן כמה שמתחשק לי, הרי עוד יש כאן איזה צורה מגוחכת של דמוקרטיה.
            מכאן ועד לכנות אותי "יצור דוחה" המרחק הוא גדול.
            אם אין לך את היכולת להתמודד עם העובדה שיש אנשים שלא חושבים כמוך, אם דעות שונות משלך מעוררות אצלך כזו אלימות וכיעור, את/ה נמצא/ת בבעיה גדולה.
            ולא אמרתי כלום על הפחדנות שבהסתתרות תחת כינוי עלום.

          • ראשית אינני ממשתתפי הבלוג כאן, כך שממילא כל כינוי ואפילו שם אמיתי יהיו עלומים בשבילך.

            עכשיו לפחות את מנמקת, אז זה כבר נשמע יותר טוב.

            "שיר הלל"? אם כבר שיר הלל יש פה – אז זה רק לפעולת ההצלה ועצירת מסע ההרג. ולמי שעשה את זה. זה הנושא של הפוסט. ולבחור יש רקע כלשהו. הפוסט לא מדבר על התנחלויות לא בשבחן ולא בגנותן.

            אבל אם כבר העלית את זה, ולא חשוב בכלל מה דעתך הפוליטית, האם אינך מסוגלת להבין, ברמה האנושית בלבד, את הכאב הגדול שבאים לגרש אותך מביתך? ועוד באלימות? ודאי שאינך מסוגלת להבין כי לא התנסית בזה. והלוואי שאף אחד לא יתנסה בזה. אבל לפחות אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

            לדעתי שוב את מוכיחה את נכונות הפתגם הפוסל – במומו פוסל. כי את היא זו שזורקת רפש בגסות רוח בכל פעם שמישהו מביע משהו שבמרומז או במפורש לא מתאים לתפיסת עולמך. תשימי לב ותקראי שוב את כל התגובות התוקפניות פוגעניות זורקות הרפש שלך – ותנתחי על מה ולמה. רק בגלל שזה לא מתאים לדעתך? אדרבה, תראי לי מקום אחד בלבד שהתייחסת בכבוד לדעה שאינה עולה בקנה אחד עם דעתך… תודה.

          • אתה כל הזמן קופץ עם כל מיני קביעות חסרות שחר. וודאי שאני יכולה, לפחות ברמה מסוימת להבין את הכאב העצום של מי שמגורש מביתו. אני אנושית, אני עובדת עם אנשים, אכפת לי מהם. מה שאני לא יכולה להבין זה איך הם חשבו שיש להם זכות לגור שם מלכתחילה. וזה כן קשור לדעות הפוליטיות שלי. הכל קשור אליהן בסופו של דבר, ועל זה גם הויכוח בינינו.
            כיוון שתפיסת העולם שלי אינה שכיחה אני מתמודדת כמעט מדי יום עם אנשים שתפיסת עולמם שונה מתפיסת עולמי. אתה אינך מכיר אותי ואין לך שום מושג כמה כבוד יש לי לאנשים שחושבים אחרת ממני.
            אבל עם טל רבינוביץ הדברים שונים.
            קראתי את כל הפוסטים שלה. היא שיפוטית, מתנשאת, כוחנית, עיוורת לחלוטין לכל דבר שלא עולה בקנה אחד עם תפישותיה, ובעיני היא מפחידה. היא מייצגת עבורי מגזר שלם של אנשים שחושבים ומתנהלים באותו אופן. גם הם מפחידים אותי.היא לא רואה את האחר, את הצרכים שלו, את הפחדים שלו, השיפוטיות שלה ממש מסוכנת לדעתי. אפשר לראות את זה כבר בשם של הבלוג שלה- עושה את הדבר הנכון! וזה בניגוד לכל אלה שלא יודעים לעשות את הדבר הנכון.
            לכל אחד יש את הדבר הנכון שלו, שנבנה על פי היכולות שלו ועל פי המחשבות והדעות שלו. זה שהיא לא מסוגלת לראות את זה מפחיד אותי.
            אז כמובן שיכול להיות שסתם התלבשתי עליה ושאני משליכה עליה דברים שלא קשורים אליה. אני לא חושבת ככה, אבל תמיד קיימת אפשרות כזאת.
            אבל אני אף פעם לא קיללתי אותה. לא קראתי לה "יצור דוחה" כמו שאתה קראת לי. הבעתי את דעתי על ההתנהלות שלה ועל דעותיה. ברור שקשה לקרוא את זה. וודאי שהדברים לא נעימים לאוזן. אבל הם לא נעשו בגסות רוח. אני לא גסת רוח. וגם לא יצור דוחה.
            ועצה לי אליך- קצת פחות לצאת בהצהרות גורפות שאינן מבוססות על כלום חוץ מאשר על סערת הרגשות שלך. בדוק את העובדות. זה אף פעם לא מזיק.

          • ויש לי שאלה אליך. אתה כותב כאן על "כל התגובות זורקות הרפש שלי". עשית עלי תחקיר? בדקת את כל התגובות שלי בכל הבלוגים? או שאתה מדבר רק על הבלוג הזה? זה פשוט מתחיל להדאיג אותי קצת..

          • זה כבר חורג הרבה מנושא הפוסט המקורי ונוגע בהרבה דברים. דעתי היא שהפירושים שלך מפליגים הרבה מן המקור, גם ביחס לשם הבלוג שלה.

            אני בהתחלה הרגשתי משהו הומוריסטי בכותרת הזאת, לאחר מכן קראתי עוד פוסט או שניים שלה, והיא משתמשת בביטוי הזה שהיא עשתה את הדבר הנכון בהקשר של היותה אישה מוכה והדבר הנכון שהיא עשתה הוא הימלטותה והיחלצותה מן הסיטואציה הזאת , שזה ודאי וודאי הדבר הנכון.

            לא הרגשתי בפוסטים שלה את מה שאת מייחסת לה – כך שזה כנראה משהו מאוד סובייקטיבי, או כמו שבעצמך אמרת – השלכה מהרהורי ליבך ומן הפחדים הקמאיים שלך. כדאי לברר.

            את כותבת שאף פעם לא קיללת אותה. אולי זה לא בדיוק קללה, אבל הסגנון הוא של זריקת רפש. כקורא מזדמן לא נעים לקרוא את זה. בפוסט החדש שלך התלוננת שמישהו כינה אותך "יצור אלים ודוחה" וזה עשה לך הרגשה מאוד רעה. קחי בחשבון שגם תגובותייך הקשות עלולות לגרום למישהו הרגשה מאוד רעה.
            (אני מקווה בשביל טל שהיא לא נפגעה מתגובתך)

            אז בואי נסיים בדברי חכמים: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".

            ליל מנוחה

          • דברי החכמים הם אכן חכמים.
            אבל תגיד אתה קצת גנוב לא? הרי מי שכינה אותי באותו כינוי הוא אתה.

            ובכלל יש לי תחושה שאני יודעת מי אתה.

            לילה טוב.

          • הממ… גרמת לי לצחוק. הלוואי שכל המחלוקות/"מריבות" היו מסתיימות בחיוך.

            אין מצב בעולם שתדעי מי אני, מן הסיבה הפשוטה שאיננו מכירים לא וירטואלית ולא בחיים. אבל בהחלט מסקרן לדעת מי חשבת שאני…

  2. רונית בר-לביא

    לקטוע מסע רצח של מחבל הוא דבר "נכון" לעשותו, וטוב שכך היה.

    עם זאת, התלבטתי אם להגיב כאן,
    כי משהו מפריע לי ביתר ההתלהבות בעיני מהגבורה שב"יריות".

    הוא ירה וזה היה נכון, וזה כנראה הציל חיים של עוד קורבנות פוטנציאליים, אבל כל זה לא משהו שעושה לי טוב, כל קידוש היריות הזה.

    לא קראתי על עברו של האיש, וזה מעניין, אני חושבת שאלך לקרוא.

    בכל מקרה, נקודת המבט שלך רעננה ומעניינת, ואני בהחלט לא פוסלת אותה.

    זה טוב לקרוא קצת מזה וקצת מזה לפני שפוסלים דברים.

  3. לא נראה לי לעניין לכרוך את שני האירועים בכפיפה אחת. אין שום קשר ביניהם. היה מוטב להקדיש פוסט נפרד לכל עניין.

© כל הזכויות שמורות לטל רבינוביץ'