Erlkönig – שירו המפורסם של גתה (בתרגום מילולי: 'מלך האֶלְפִים' ) מבוסס על בלדה דנית שיוהן גוטפריד הֶרְדֶר תרגם לגרמנית כבר ב-1778. באגדה מתואר שר היער כיצור פלאי, קונדסי אך מסוכן, שנגיעתו ממיתה. 

בהשוואה לאגדה, אצל גתה הסיפור מתפתח כולו דרך הדיאלוגים של הבן עם אביו ועם שר היער עד לסוף הדרמטי. הפיתוי מודגש יותר, ואף מבליח צד אירוטי מרומז.

השיר של גתה הולחן לביצוע מוסיקלי על ידי מספר מלחינים, והידוע שבהם הוא הלִיד של שוברט מ-1815.  

שַׂר הַיַּעַר

מגרמנית: אמיר אור, אריאל הירשפלד

מִי דּוֹהֵר מְאֻחָר דֶּרֶךְ לַיְלָה וָסַעַר?

זֶה הָאָב דּוֹהֵר וְעִמּוֹ הַנַּעַר.

יַלְדּוֹ מְצֻנָּף מִתַּחַת זְרוֹעוֹ,

הוּא אוֹחֵז בּוֹ לָבֶטַח, מֵחֵם אֶת בְּשָׂרוֹ.

מַה מַּחֲוִיר אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי שֶׁלִּי?

–  הֲלֹא-תִּרְאֶה אֶת שַׂר הַיַּעַר, אָבִי?

שַׂר-הַיַּעַר, עִם כִּתְרוֹ וּזְנָבוֹ מִטַּלְטֵל?

–  בְּנִי שֶׁלִּי, זֶהוּ פַּס עֲרָפֶל.

"יֶלֶד נֶחְמָד, בּוֹא-נָא אֶצְלִי,

מִשְׂחָקִים אֲשַׂחֵק אִתְּךָ לְהַפְלִיא,

שָׁם עַל גְּדַת הַנָּהָר יֵשׁ זֵרִים שֶׁל פְּרָחִים

וּלְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ פְּרָחִים זְהוּבִים."

אַבָּא, אַבָּא, הַאָמְנָם לֹא תִּשְׁמַע

מַה לּוֹחֵש שַׂר-הַיַּעַר אֵלַי בִּדְמָמָה?

–  הֱיֵה שָקֵט, יַלְדִּי, וְנוּחַ;

בַּעֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת מְאַוֶּשֶת הָרוּחַ.

"יֶלֶד טוֹב, הֵן תָּבוֹא וְנֵלְכָה?

בְּנוֹתַי הַיָּפוֹת מְחַכּות רַק לְךָ,

אֶת מְחוֹל הַלַּיְלָה בְּנוֹתַי תְּחוֹלֵלְנָה

תָּשֵרְנָה, תִּרְקֹדְנָה, וְאוֹתְךָ תְּעַרְסֵלְנָה."

אַבָּא, אַבָּא, אֵינְךָ מִסְתַּכֵּל?

שָׁם בְּנוֹת שַׂר-הַיַּעַר בַּמָּקוֹם הָאָפֵל?

-  בְּנִי שֶׁלִּי, אֲנִי רוֹאֶה זֹאת בְּרוּרוֹת:

כָּךְ זוֹרְחוֹת הָעֲרָבוֹת הַזּקֵנוֹת, אֲפוֹרוֹת.

"אֲהַבְתִּיךָ, דְּמוּתְךָ לִי קוֹסֶמֶת כָּל כָּךְ,

אִם לָבוֹא לֹא תֵּיאוֹת, בְּכֹחַ  אֶקַּח!"

אַבָּא, אַבָּא, הוּא אוֹחֵז בִּי עַכְשָׁו!

שַׂר-הַיַּעַר נָגַע בִּי וְעָשָׂה שֶׁיִּכְאַב!

גָּנַח הָאָב, קַל כָּרוּחַ דָהַר,

כָּרַךְ בְּיָדָיו אֶת יַלְדּוֹ הַנִּכְמָר;

אֶל הֶחָצֵר הִגִּיעַ אָבֵל וְאוֹבֵד,

בִּזְרוֹעוֹתָיו הָיָה הַיֶּלֶד מֵת.

פורסם במוסף "תרבות וספרות" של הארץ