בננות - בלוגים / / פוסט-מורטם
תלמה פרויד
  • תלמה פרויד

    נולדה בתל אביב, כמעט על מדרגות בית החולים ולא התאוששה עד היום. למדה ספרות עברית ולשון באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון ועשתה תואר נוסף בספרות, בהצטיינות, באוניברסיטה הלאומית של דרא"פ. שהתה בשליחות בדרא"פ, לימדה בתיכון שם ובארץ. טיילה רבות באפריקה והתאהבה ביבשת. הייתה חברת מערכת 'מעריב' במשך שנים ותרמה 'אייטמים' גם לגל"ץ. בהמשך הייתה כתבת ראשית ב'עולם האשה', כתבה על ענייני תרבות ב'פנאי פלוס', כתבה טורים בענייני עיצוב, בריאות ועוד. כלשונאית, הייתה בין כותבי המילון העברי-עברי 'רב מילים' שיצא בהוצאת מט"ח שליד אוניברסיטת ת"א בשיתוף עם אחרים – בפרק הביטויים. עורכת לשונית, כותבת, פריקית של שפות, מציירת במילים. גרה בהרצליה

פוסט-מורטם

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

פוסט-מורטם/תלמה פרויד

————-

עוֹד מְעַט נִתְכַּנֵּס לְקָפֶה אַחֲרוֹן. כְּמוֹ תָּמִיד. כְּמוֹ שֶׁאַף פַּעַם. כְּמוֹ שֶׁלֹּא עוֹד.

הַשֻּׁלְחָן בֵּינֵינוּ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה. הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה? מִי  אָמַר מַה וּמִי לֹא עָשְׂתָה וּמִי לֹא הֵבִין וּמִי פֵּרֵשׁ בִּשְׁגָגָה וְאֵיךְ כִּמְעַט ואיך יָכוֹל הָיָה וְאֵיךְ זֶה פָּנָה לַכִּוּוּן הָרָע. אִם הָאַהֲבָה בָּאָה  בְּגַלִּים, אֶהְיֶה  אֲנִי הַחוֹף. אַתָּה תַּמְרִיא בִּגְבָהִים מֵחֻקִּי אֹפֶק  וַאֲנִי אֶסְפֹּר פְּעִימוֹת זְמַן. וְהָרוּחַ  תָּשׁוּט בֵּינִי לְבֵינְךָ וְנַבִּיט בְּאוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ. וְנִהְיֶה רְחוֹקִים.  אִישׁ  אִישׁ לְדַרְכּוֹ. וְהַגַּיְא בֵּינֵינו.ּ

וְהַקָּפֶה. בַּכּוֹס הַנְּכוֹנָה. עֲדַיִן זוֹכֶרֶת, שְׁתַּיִם סֻכָּר. אֲנִי, בְּלִי. עוֹד מַשֶׁהוּ? כִּי סוֹגְרִים אֶת הַקֻּפָּה. הַכֹּל בְּסֵדֶר?  תּוֹדָה. הַקָּפֶה טוֹב כְּתָמִיד. וְחָם בְּמִדָּה.

 

©  כל הזכויות שמורות

פורסם בגיליון 50 של 'ביטאון שירה' שעורך אורן עילם

st1\:*{behavior:url(#ieooui) }

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

9 תגובות

  1. תגובה מרגשת שהגיעה זה עתה במייל:

    מאת: עפרה שי

    תוכן המסר: לא מצאתי איך לכתוב תגובה, אבל הקטע שכתבת הבוקר נגע מאוד לליבי. יש לך יכולת מרשימה והרבה כנות. בוקר קשה ועצוב היום, והקטע שלך, גם אם לא היה קשור למה שקרה, עשה לי קתרזיס. מאחלת לך הרבה טוב.

    תשובתי: תודות, עפרה, על תגובתך המשמחת. משמחת יוזמתך לכתוב לי למרות שאיננו מכירות אפילו וירטואלית(ככל הידוע לי). כלל לא מובן מאליו ומחמם לב. שמחה להתוודע. כל טוב אפשרי גם לך.

    • ושמא את עפרה שי (OFRA SHAY) מן הפייסבוק? אם כן, מחקי את השורה הרלוונטית מתגובתי הקודמת. התגובה בעינה עומדת כמובן. ושוב, תודה (ואנא, גלי לי. הזאת עפרה? 🙂 )

  2. גליה אבן-חן

    מוסיקלי מאד, למרות השורות הארוכות.

  3. שמעון מרמלשטיין

    וְנַבִּיט בְּאוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ.
    וְנִהְיֶה רְחוֹקִים.
    אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.
    וְהַגַּיְא בֵּינֵינו…

    השורות האלה הם שיר בפני עצמו.
    יפה, יפות מאוד.

    ונזכרתי בשירו של רמבו "הישן בגיא"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתלמה פרויד