Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
פוסט-מורטם/תלמה פרויד
————-
עוֹד מְעַט נִתְכַּנֵּס לְקָפֶה אַחֲרוֹן. כְּמוֹ תָּמִיד. כְּמוֹ שֶׁאַף פַּעַם. כְּמוֹ שֶׁלֹּא עוֹד.
הַשֻּׁלְחָן בֵּינֵינוּ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה. הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה? מִי אָמַר מַה וּמִי לֹא עָשְׂתָה וּמִי לֹא הֵבִין וּמִי פֵּרֵשׁ בִּשְׁגָגָה וְאֵיךְ כִּמְעַט ואיך יָכוֹל הָיָה וְאֵיךְ זֶה פָּנָה לַכִּוּוּן הָרָע. אִם הָאַהֲבָה בָּאָה בְּגַלִּים, אֶהְיֶה אֲנִי הַחוֹף. אַתָּה תַּמְרִיא בִּגְבָהִים מֵחֻקִּי אֹפֶק וַאֲנִי אֶסְפֹּר פְּעִימוֹת זְמַן. וְהָרוּחַ תָּשׁוּט בֵּינִי לְבֵינְךָ וְנַבִּיט בְּאוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ. וְנִהְיֶה רְחוֹקִים. אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ. וְהַגַּיְא בֵּינֵינו.ּ
וְהַקָּפֶה. בַּכּוֹס הַנְּכוֹנָה. עֲדַיִן זוֹכֶרֶת, שְׁתַּיִם סֻכָּר. אֲנִי, בְּלִי. עוֹד מַשֶׁהוּ? כִּי סוֹגְרִים אֶת הַקֻּפָּה. הַכֹּל בְּסֵדֶר? תּוֹדָה. הַקָּפֶה טוֹב כְּתָמִיד. וְחָם בְּמִדָּה.
© כל הזכויות שמורות
פורסם בגיליון 50 של 'ביטאון שירה' שעורך אורן עילם
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
תגובה מרגשת שהגיעה זה עתה במייל:
מאת: עפרה שי
תוכן המסר: לא מצאתי איך לכתוב תגובה, אבל הקטע שכתבת הבוקר נגע מאוד לליבי. יש לך יכולת מרשימה והרבה כנות. בוקר קשה ועצוב היום, והקטע שלך, גם אם לא היה קשור למה שקרה, עשה לי קתרזיס. מאחלת לך הרבה טוב.
תשובתי: תודות, עפרה, על תגובתך המשמחת. משמחת יוזמתך לכתוב לי למרות שאיננו מכירות אפילו וירטואלית(ככל הידוע לי). כלל לא מובן מאליו ומחמם לב. שמחה להתוודע. כל טוב אפשרי גם לך.
ושמא את עפרה שי (OFRA SHAY) מן הפייסבוק? אם כן, מחקי את השורה הרלוונטית מתגובתי הקודמת. התגובה בעינה עומדת כמובן. ושוב, תודה (ואנא, גלי לי. הזאת עפרה? 🙂 )
מוסיקלי מאד, למרות השורות הארוכות.
שיר מאוד יפה תלמתי
שיר מאוד יפה תלמתי
תודה, חנתי, המעתירה 🙂
גליה, שמחה שאת מוצאת מוזיקליות. היא חשובה לטעמי בכל טקסט ראוי. אפילו בכתבות עיתונאיות טובות, חייבים להיות מקצב והנגנה ופעימות נכונות(כתבות מגזיניות בעיקר). נשמע הזוי? סומכת עלייך שלא בתפיסתך הרגישה. המשוררית ובכלל. תודות, גליה!
וְנַבִּיט בְּאוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ.
וְנִהְיֶה רְחוֹקִים.
אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.
וְהַגַּיְא בֵּינֵינו…
השורות האלה הם שיר בפני עצמו.
יפה, יפות מאוד.
ונזכרתי בשירו של רמבו "הישן בגיא"
תודה, שמעון. סיקרנת אותי בדבר השיר. הולכת לחפש אותו. לא מכירה